Poem
Moshe Dor
WE SHOULD GIVE THANKS
Now, after love, you and I relearnthe fundamental landscape, a naïve
painting that is nothing more
than it appears – railroad, pine grove, water tank,
the irrelevance of literature. Soon
the proper aesthetic distance will
assert itself and we’ll describe
those shivers and moans. Meanwhile
let us gaze out the window at the October
sunset, and the end of another
luminous day. We should give thanks
for small favors: here comes that old
engine driver, the moon, hauling her cargo
of stars across the vast prairie of sky.
© Translation: 1994, Barbara Goldberg
From: Khamsin
Publisher: Three Continents, Colorado Springs, 1994
From: Khamsin
Publisher: Three Continents, Colorado Springs, 1994
Nu, na de liefde
Nu, na de liefde, bestuderen wij tweeënWeer de hoofdpunten van het landschap, een
Naïef schilderij dat niet meer is dan wat het is –
Een spoorweg, een pijnboombosje, een water-
Toren en de onbeduidendheid van de literatuur.
Na een poos, als de nodige artistieke afstand
Is ontstaan, zullen we ons vast toeleggen op het documenteren
En ontcijferen van de rillingen, fluisteringen, zuchten
Terwijl we intussen uit het raam kijken
Naar een zonsondergang van midden oktober
Die weer een andere dag vol licht, zij het koud,
Afsluit. Me dunkt dat
We dankbaar moeten zijn voor kleine zegeningen:
Ziedaar de maan, die oude machinist,
Weer een colonne sterrenwagons langzaam
Over een gigantische hemelsteppe meevoeren.
© Vertaling: 1996, Shulamith Bamberger
עכשיו, אחר האהבה
עַכְשָׁיו, אַחַר הָאַהֲבָה, שְׁנֵינוּ
מְשַׁנְּנִים שֵׁנִית אֶת עִקְּרֵי הַנּוֹף, צִיּוּר
נָאִיבִי שֶׁאֵינוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא -
מְסִלַּת בַּרְזֶל, חֹרֶשׁ אֳרָנִים, מִגְדַּל
מַיִם וְאִי-חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַסִּפְרוּת.
כְּתֹם זְמַן-מָה, בְּהִוָצֵר אוֹתוֹ מֶרְחָק
אָמָּנוּתִי נׇחוּץ, וַדַּאי נִגַּשׁ לְתִעוּדָם
וּפִעְנוּחָם שֶׁל הָרְטָטִים, הַמִּלְמוּלִים, הָאֲנָחוֹת;
בֵּינְתַּיִם נַעֲקֹב מִבַּעַד לַחַלּוֹן
אַחַר שְׁקִיעָה שֶׁל מַחֲצִית אוֹקְטוֹבֶּר,
נוֹעֶלֶת יוֹם נוֹסָף שׁוֹפֵעַ
אוֹר, וְלוּ גַּם קַר. דּוֹמֶה,
רָאוּי שֶנְּבָרֵך עַל חֲסָדִים קְטַנִּים:
הִנֵּה נַהֶגֶת-הַקָּטָּר הַוָתִיקָה, הַלְּבָנָה,
לְאַט, עַל-פְּנֵי עַרְבַת שָׁמַיִם עֲנָקִית,
שׁוּב מַסִּיעָה שַׁיֶּרֶת שֶׁל קְרוֹנוֹת הַכּוֹכָבִים.
מְשַׁנְּנִים שֵׁנִית אֶת עִקְּרֵי הַנּוֹף, צִיּוּר
נָאִיבִי שֶׁאֵינוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא -
מְסִלַּת בַּרְזֶל, חֹרֶשׁ אֳרָנִים, מִגְדַּל
מַיִם וְאִי-חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַסִּפְרוּת.
כְּתֹם זְמַן-מָה, בְּהִוָצֵר אוֹתוֹ מֶרְחָק
אָמָּנוּתִי נׇחוּץ, וַדַּאי נִגַּשׁ לְתִעוּדָם
וּפִעְנוּחָם שֶׁל הָרְטָטִים, הַמִּלְמוּלִים, הָאֲנָחוֹת;
בֵּינְתַּיִם נַעֲקֹב מִבַּעַד לַחַלּוֹן
אַחַר שְׁקִיעָה שֶׁל מַחֲצִית אוֹקְטוֹבֶּר,
נוֹעֶלֶת יוֹם נוֹסָף שׁוֹפֵעַ
אוֹר, וְלוּ גַּם קַר. דּוֹמֶה,
רָאוּי שֶנְּבָרֵך עַל חֲסָדִים קְטַנִּים:
הִנֵּה נַהֶגֶת-הַקָּטָּר הַוָתִיקָה, הַלְּבָנָה,
לְאַט, עַל-פְּנֵי עַרְבַת שָׁמַיִם עֲנָקִית,
שׁוּב מַסִּיעָה שַׁיֶּרֶת שֶׁל קְרוֹנוֹת הַכּוֹכָבִים.
© 1969, Moshe Dor
Poems
Poems of Moshe Dor
Close
WE SHOULD GIVE THANKS
Now, after love, you and I relearnthe fundamental landscape, a naïve
painting that is nothing more
than it appears – railroad, pine grove, water tank,
the irrelevance of literature. Soon
the proper aesthetic distance will
assert itself and we’ll describe
those shivers and moans. Meanwhile
let us gaze out the window at the October
sunset, and the end of another
luminous day. We should give thanks
for small favors: here comes that old
engine driver, the moon, hauling her cargo
of stars across the vast prairie of sky.
© 1994, Barbara Goldberg
From: Khamsin
Publisher: 1994, Three Continents, Colorado Springs
From: Khamsin
Publisher: 1994, Three Continents, Colorado Springs
WE SHOULD GIVE THANKS
Now, after love, you and I relearnthe fundamental landscape, a naïve
painting that is nothing more
than it appears – railroad, pine grove, water tank,
the irrelevance of literature. Soon
the proper aesthetic distance will
assert itself and we’ll describe
those shivers and moans. Meanwhile
let us gaze out the window at the October
sunset, and the end of another
luminous day. We should give thanks
for small favors: here comes that old
engine driver, the moon, hauling her cargo
of stars across the vast prairie of sky.
© 1994, Barbara Goldberg
From: Khamsin
Publisher: 1994, Three Continents, Colorado Springs
From: Khamsin
Publisher: 1994, Three Continents, Colorado Springs
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère