Poem
Agi Mishol
עץ הזית 2002
Olijfboom 2002
Hij staat gepropt tussen drie kokosbomenOp een ondergrond van rode tufaarde uit het tuincentrum
Midden op een kruispunt dat in één nacht veranderd is
In een plein.
Automobilisten die zich naar huis spoeden
Vangen misschien een glimp op tussen twee
Scheefstaande
Aardewerk kruiken door
Maar ze hebben geen tijd voor het ingewikkelde verhaal
Dat uit zijn stam voortspruit
Of voor zijn kruin die met aannemershumor is gesnoeid
Ze kunnen zich geen voorstelling maken van zijn wortels
Die ontredderd rondtasten
In de vreemde grond,
Zich vastklampend aan de resten moederaarde
Het proviand voor onderweg dat eraan bleef kleven
Toen de soldaten ruim baan maakten.
Zijn olijven, ongevraagd aangeboden, maken
Mij zwart
En alle dwergroosjes kunnen me niet afleiden
Van de schaamte.
עץ הזית 2002
תָקְעוּ אוֹתוֹ בֵּין שְׁלוֹשָׁה עֲצֵי קוֹקוֹס
עַל מַצָּע אֲדַמְדַּם שֶׁל טוּף מֵהַהוֹם סֶנְטֶר
בְאֶמְצַע צ֯מֶת שֶהׇפַךְ בִּן לַיְלָה
לְכִּכׇּר.
נֶהׇגִים הַמְמַהֲרִים לְבֵיתׇם
יְכוֹלִים אוּלַי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְׁנֵי
כַּדֵי חֶרֶס
נו֯טִים עַל צִדָּם
אֲבָל אֵין לָהֶם זְמַן לַסִּפּוּר הַמְפֻתׇּל
הָעוֹלֶה מִגִּזְעו֯
אוֹ צַמַּרְתוֹ הַגְזוּמׇה בְּהוּמו֯ר שֶׁל קַבְּלׇנִים
וְאֵין הֵם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ אֶת שׇרׇשׇיו
הַמְגַשְּשִים נְבו֯כִים
בָּאֲדָמָה הַזָּרָה,
לו֯פְתִים עוֹד כְּמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶך –
אַדְמַת-אֵם שֶדׇּבְקׇה בָּם
בַּהֲמוּלַת הַחִשּוּף.
זֵיתׇיו הַמּוּשׇטִים לְאֵין דּוֹרֵשׁ מַשְׁחִירִים
אֶת פׇּנַי
וְשוּם וְרׇדִים נַנׇּסִיִים לֹא יׇסִיחוּ אֶת לִבִּי
עַל מַצָּע אֲדַמְדַּם שֶׁל טוּף מֵהַהוֹם סֶנְטֶר
בְאֶמְצַע צ֯מֶת שֶהׇפַךְ בִּן לַיְלָה
לְכִּכׇּר.
נֶהׇגִים הַמְמַהֲרִים לְבֵיתׇם
יְכוֹלִים אוּלַי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְׁנֵי
כַּדֵי חֶרֶס
נו֯טִים עַל צִדָּם
אֲבָל אֵין לָהֶם זְמַן לַסִּפּוּר הַמְפֻתׇּל
הָעוֹלֶה מִגִּזְעו֯
אוֹ צַמַּרְתוֹ הַגְזוּמׇה בְּהוּמו֯ר שֶׁל קַבְּלׇנִים
וְאֵין הֵם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ אֶת שׇרׇשׇיו
הַמְגַשְּשִים נְבו֯כִים
בָּאֲדָמָה הַזָּרָה,
לו֯פְתִים עוֹד כְּמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶך –
אַדְמַת-אֵם שֶדׇּבְקׇה בָּם
בַּהֲמוּלַת הַחִשּוּף.
זֵיתׇיו הַמּוּשׇטִים לְאֵין דּוֹרֵשׁ מַשְׁחִירִים
אֶת פׇּנַי
וְשוּם וְרׇדִים נַנׇּסִיִים לֹא יׇסִיחוּ אֶת לִבִּי
מִן הַבּוּשׇה.
© 2005, Agi Mishol
Poems
Poems of Agi Mishol
Close
עץ הזית 2002
תָקְעוּ אוֹתוֹ בֵּין שְׁלוֹשָׁה עֲצֵי קוֹקוֹס
עַל מַצָּע אֲדַמְדַּם שֶׁל טוּף מֵהַהוֹם סֶנְטֶר
בְאֶמְצַע צ֯מֶת שֶהׇפַךְ בִּן לַיְלָה
לְכִּכׇּר.
נֶהׇגִים הַמְמַהֲרִים לְבֵיתׇם
יְכוֹלִים אוּלַי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְׁנֵי
כַּדֵי חֶרֶס
נו֯טִים עַל צִדָּם
אֲבָל אֵין לָהֶם זְמַן לַסִּפּוּר הַמְפֻתׇּל
הָעוֹלֶה מִגִּזְעו֯
אוֹ צַמַּרְתוֹ הַגְזוּמׇה בְּהוּמו֯ר שֶׁל קַבְּלׇנִים
וְאֵין הֵם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ אֶת שׇרׇשׇיו
הַמְגַשְּשִים נְבו֯כִים
בָּאֲדָמָה הַזָּרָה,
לו֯פְתִים עוֹד כְּמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶך –
אַדְמַת-אֵם שֶדׇּבְקׇה בָּם
בַּהֲמוּלַת הַחִשּוּף.
זֵיתׇיו הַמּוּשׇטִים לְאֵין דּוֹרֵשׁ מַשְׁחִירִים
אֶת פׇּנַי
וְשוּם וְרׇדִים נַנׇּסִיִים לֹא יׇסִיחוּ אֶת לִבִּי
עַל מַצָּע אֲדַמְדַּם שֶׁל טוּף מֵהַהוֹם סֶנְטֶר
בְאֶמְצַע צ֯מֶת שֶהׇפַךְ בִּן לַיְלָה
לְכִּכׇּר.
נֶהׇגִים הַמְמַהֲרִים לְבֵיתׇם
יְכוֹלִים אוּלַי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְׁנֵי
כַּדֵי חֶרֶס
נו֯טִים עַל צִדָּם
אֲבָל אֵין לָהֶם זְמַן לַסִּפּוּר הַמְפֻתׇּל
הָעוֹלֶה מִגִּזְעו֯
אוֹ צַמַּרְתוֹ הַגְזוּמׇה בְּהוּמו֯ר שֶׁל קַבְּלׇנִים
וְאֵין הֵם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ אֶת שׇרׇשׇיו
הַמְגַשְּשִים נְבו֯כִים
בָּאֲדָמָה הַזָּרָה,
לו֯פְתִים עוֹד כְּמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶך –
אַדְמַת-אֵם שֶדׇּבְקׇה בָּם
בַּהֲמוּלַת הַחִשּוּף.
זֵיתׇיו הַמּוּשׇטִים לְאֵין דּוֹרֵשׁ מַשְׁחִירִים
אֶת פׇּנַי
וְשוּם וְרׇדִים נַנׇּסִיִים לֹא יׇסִיחוּ אֶת לִבִּי
מִן הַבּוּשׇה.
עץ הזית 2002
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère