Poetry International Poetry International
Gedicht

Agi Mishol

NO CASUALTIES REPORTED

NO CASUALTIES REPORTED
 

No one counted him,
the little donkey
in the photograph
below the headlines.
 
A white donkey,
his life shackled to scrap iron
and watermelons,
who surely stood still
as they strapped the saddle
of dynamite to his body,
until they patted his behind
spurring him on with a yallah itlah
to the enemy lines –
 
Only then
mid-road
did he notice the pale grass
sprouting between the stones
and he strayed
from the plot
in order to munch,
belonging only to himself
in the ticking silence.
 
It was not written who fired:                   
those who feared he would turn back
or those who refused the approaching gift
but when he rose to heaven
in a blaze
the donkey was promoted to
explosive messiah
and seventy-two pristine jennets
licked his wounds.
 

NO CASUALTIES REPORTED

לא היו נפגעים
 
 
אִישׁ לֹא סָפַר אוֹתוֹ
אֶת הַחֲמוֹר הַקָּטָן הַמְּצֻלָּם
מִתַּחַת לַכּוֹתֶרֶת.
 
חֲמוֹר לָבָן
שֶׁחַיָּיו רְתוּמִים לִגְרוּטָאוֹת
וַאֲבָטִיחִים,
עָמַד וַדָּאי בְּשֶׁקֶט כְּשֶׁהִדְּקוּ לְגוּפוֹ
אֶת אֻכַּף הַדִּינָמִיט
עַד שֶׁטָּפְחוּ עַל אֲחוֹרָיו
וְדִרְבְּנּו אוֹתוֹ
בְּיָאלְלָה אִיטְלָע
לְעֶבֶר הָאוֹיֵב -
 
רַק שֶׁאָז
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
הִבְחִין בְּעֶשֶֹב יְרַקְרַק
מְבַצְבֵּץ מִבֵּין הָאֲבָנִים
שֶׁבִּגְלָלוֹ סָטָה מִן הַעֲלִילָה
כְּדֵי לְלַחֵךְ,
שַׁיָּך רַק לְעַצְמוֹ
בַּשֶּׁקֶט הַמְּתַקְתֵּק.
 
לֹא נִכְתַּב מִי יָרָה:
אֵלֶה שֶׁפָּחֲדוּ כִּי יִסֹּב לְאָחוֹר
אוֹ אֵלֶה שֶׁסֵּרְבוּ לְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּת
 
אֲבָל כְּשֶׁעָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה
הָעֳלָה לְדַרְגַּת מְשִׁיחַ נֶפֶץ
וְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אֲתוֹנוֹת צְחוֹרוֹת
לִקְּקוּ אֶת פְּצָעָיו.
 
 
Agi Mishol

Agi Mishol

(Roemenië, 1946)

Landen

Ontdek andere dichters en gedichten uit Israël

Gedichten Dichters

Talen

Ontdek andere dichters en gedichten in het Hebreeuws

Gedichten Dichters
Close

NO CASUALTIES REPORTED

לא היו נפגעים
 
 
אִישׁ לֹא סָפַר אוֹתוֹ
אֶת הַחֲמוֹר הַקָּטָן הַמְּצֻלָּם
מִתַּחַת לַכּוֹתֶרֶת.
 
חֲמוֹר לָבָן
שֶׁחַיָּיו רְתוּמִים לִגְרוּטָאוֹת
וַאֲבָטִיחִים,
עָמַד וַדָּאי בְּשֶׁקֶט כְּשֶׁהִדְּקוּ לְגוּפוֹ
אֶת אֻכַּף הַדִּינָמִיט
עַד שֶׁטָּפְחוּ עַל אֲחוֹרָיו
וְדִרְבְּנּו אוֹתוֹ
בְּיָאלְלָה אִיטְלָע
לְעֶבֶר הָאוֹיֵב -
 
רַק שֶׁאָז
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
הִבְחִין בְּעֶשֶֹב יְרַקְרַק
מְבַצְבֵּץ מִבֵּין הָאֲבָנִים
שֶׁבִּגְלָלוֹ סָטָה מִן הַעֲלִילָה
כְּדֵי לְלַחֵךְ,
שַׁיָּך רַק לְעַצְמוֹ
בַּשֶּׁקֶט הַמְּתַקְתֵּק.
 
לֹא נִכְתַּב מִי יָרָה:
אֵלֶה שֶׁפָּחֲדוּ כִּי יִסֹּב לְאָחוֹר
אוֹ אֵלֶה שֶׁסֵּרְבוּ לְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּת
 
אֲבָל כְּשֶׁעָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה
הָעֳלָה לְדַרְגַּת מְשִׁיחַ נֶפֶץ
וְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אֲתוֹנוֹת צְחוֹרוֹת
לִקְּקוּ אֶת פְּצָעָיו.
 
 

NO CASUALTIES REPORTED

NO CASUALTIES REPORTED
 

No one counted him,
the little donkey
in the photograph
below the headlines.
 
A white donkey,
his life shackled to scrap iron
and watermelons,
who surely stood still
as they strapped the saddle
of dynamite to his body,
until they patted his behind
spurring him on with a yallah itlah
to the enemy lines –
 
Only then
mid-road
did he notice the pale grass
sprouting between the stones
and he strayed
from the plot
in order to munch,
belonging only to himself
in the ticking silence.
 
It was not written who fired:                   
those who feared he would turn back
or those who refused the approaching gift
but when he rose to heaven
in a blaze
the donkey was promoted to
explosive messiah
and seventy-two pristine jennets
licked his wounds.
 
Sponsors
Gemeente Rotterdam
Nederlands Letterenfonds
Stichting Van Beuningen Peterich-fonds
Prins Bernhard cultuurfonds
Lira fonds
Versopolis
J.E. Jurriaanse
Gefinancierd door de Europese Unie
Elise Mathilde Fonds
Stichting Verzameling van Wijngaarden-Boot
Veerhuis
VDM
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère