Gedicht
Nadia Adina Rose
MEMORIES
They lengthen with the yearslike the bangs hiding my eyes.
Koo-koo! Koo-koo!
No one sees me.
And what can I do with them
if not pull them back from my face
gather them into the tail
of a Trojan horse
opening all the gates to the past.
© Translation: 2020, Linda Zisquit
זיכרונות
זיכרונות
הֵם מִתְאָרְכִים עִם הַשָּׁנִים
כְּמוֹ פּוֹנִי הַמַּסְתִּיר אֶת עֵינַי:
קוּ-קוּ! קוּ-קוּ!
אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתִי.
וּמָה לַּעֲשׂוֹת בָּהֶם
אִם לֹא לִמְשֹׁךְ מֵהַפָּנִים אָחוֹרָה,
לֶאֱסֹף לִזְנַב סוּס
טְרוֹיָאנִי
הַפּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים לֶעָבָר.
כְּמוֹ פּוֹנִי הַמַּסְתִּיר אֶת עֵינַי:
קוּ-קוּ! קוּ-קוּ!
אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתִי.
וּמָה לַּעֲשׂוֹת בָּהֶם
אִם לֹא לִמְשֹׁךְ מֵהַפָּנִים אָחוֹרָה,
לֶאֱסֹף לִזְנַב סוּס
טְרוֹיָאנִי
הַפּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים לֶעָבָר.
© 2021, Nadia Adina Rose
Gedichten
Gedichten van Nadia Adina Rose
Close
זיכרונות
הֵם מִתְאָרְכִים עִם הַשָּׁנִים
כְּמוֹ פּוֹנִי הַמַּסְתִּיר אֶת עֵינַי:
קוּ-קוּ! קוּ-קוּ!
אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתִי.
וּמָה לַּעֲשׂוֹת בָּהֶם
אִם לֹא לִמְשֹׁךְ מֵהַפָּנִים אָחוֹרָה,
לֶאֱסֹף לִזְנַב סוּס
טְרוֹיָאנִי
הַפּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים לֶעָבָר.
כְּמוֹ פּוֹנִי הַמַּסְתִּיר אֶת עֵינַי:
קוּ-קוּ! קוּ-קוּ!
אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתִי.
וּמָה לַּעֲשׂוֹת בָּהֶם
אִם לֹא לִמְשֹׁךְ מֵהַפָּנִים אָחוֹרָה,
לֶאֱסֹף לִזְנַב סוּס
טְרוֹיָאנִי
הַפּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים לֶעָבָר.
MEMORIES
They lengthen with the yearslike the bangs hiding my eyes.
Koo-koo! Koo-koo!
No one sees me.
And what can I do with them
if not pull them back from my face
gather them into the tail
of a Trojan horse
opening all the gates to the past.
© 2020, Linda Zisquit
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère