Gedicht
Sigal Ben Yair
SECRETARY
I’m a double-desk secretary, you’ve never seena double-desk secretary like me, legless is what
I am, model 803, catalog no.12985. I never get up
from this table. Look at me from door no.1918, three
floors underground, I’m entirely a desk, a peripheral self-shelf,
flicking through quickly from the waist up. I, desk-woman, with screwed-on
hips from which orders circle, bend, type,
print. Two copies please, 180 degrees of efficiency,
and behind me, so they say, a wonderful landscape tableau. Clear lake,
stag and sunset. At ten past five, in darkness,
I grow legs anew, employee of the month.
You’ve never ever seen my little legs, lengthening
so beautifully with the first fluorescent light of morning.
© Translation: 2020, Joanna Chen
מזכירה
מזכירה
אֲנִי מַזְכִּירָה דּוּ-שֻׁלְחָנִית, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם
מַזְכִּירָה דּוּ-שֻׁלְחָנִית כָּמוֹנִי, אַ-רַגְלִית. אוֹ בְּאַנְגְּלִית
לֶגְלֶס. דֶּגֶם 803 מק"ט 12985. מֵעוֹלָם לֹא קַמְתִּי
מִן הַמִּכְתָּבָה. הַבִּיטוּ עָלַי מִדֶּלֶת מס' 1918, קוֹמָה
מִינוּס שָׁלוֹשׁ, כֻּלִּי שֻׁלְחָן וְגַף-מַדָּף הֶקֵּפִי, מְדַפְדֶּפֶת
יֵשׁ לִי אַגָּן, בִּמְהִירוּת מִמָּתְנַי וָמַעְלָה. אֲנִי, אִשָּׁה-שֻׁלְחָן
, מֻבְרָג וּמִמֶּנּוּ מָעֳבָרוֹת פְּקֻדּוֹת סִיבוּב, כִּיפוּף, הַקְלֵד
הַדְפֵּס. בִּשְׁנֵי עֳתָקִים בְּבַקָּשָׁה, 180 מַעֲלוֹת שֶׁל יְעִילוּת,
וּמֵאֲחוֹרַי כָּךְ מְסַפְּרִים, תְּמוּנַת נוֹף נִפְלָאָה. אֲגַם צָלוּל
צְבִי וּשְׁקִיעָה. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ וַעֲשָׂרָה, בַּחֲשֵׁכָה,
אֲנִי מַצְמִיחָה אֶת רַגְלַי מֵחָדָשׁ, פְּרָס לָעוֹבֵד הַמִּצְטַיֵּן.
מֵעוֹלָם, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם אֶת רַגְלַי הַקְּטַנּוֹת, הַמִּתְאָרְכוֹת
נמוגות, עִם אוֹר פְלוֹרוֹצֶנְט רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר.
מַזְכִּירָה דּוּ-שֻׁלְחָנִית כָּמוֹנִי, אַ-רַגְלִית. אוֹ בְּאַנְגְּלִית
לֶגְלֶס. דֶּגֶם 803 מק"ט 12985. מֵעוֹלָם לֹא קַמְתִּי
מִן הַמִּכְתָּבָה. הַבִּיטוּ עָלַי מִדֶּלֶת מס' 1918, קוֹמָה
מִינוּס שָׁלוֹשׁ, כֻּלִּי שֻׁלְחָן וְגַף-מַדָּף הֶקֵּפִי, מְדַפְדֶּפֶת
יֵשׁ לִי אַגָּן, בִּמְהִירוּת מִמָּתְנַי וָמַעְלָה. אֲנִי, אִשָּׁה-שֻׁלְחָן
, מֻבְרָג וּמִמֶּנּוּ מָעֳבָרוֹת פְּקֻדּוֹת סִיבוּב, כִּיפוּף, הַקְלֵד
הַדְפֵּס. בִּשְׁנֵי עֳתָקִים בְּבַקָּשָׁה, 180 מַעֲלוֹת שֶׁל יְעִילוּת,
וּמֵאֲחוֹרַי כָּךְ מְסַפְּרִים, תְּמוּנַת נוֹף נִפְלָאָה. אֲגַם צָלוּל
צְבִי וּשְׁקִיעָה. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ וַעֲשָׂרָה, בַּחֲשֵׁכָה,
אֲנִי מַצְמִיחָה אֶת רַגְלַי מֵחָדָשׁ, פְּרָס לָעוֹבֵד הַמִּצְטַיֵּן.
מֵעוֹלָם, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם אֶת רַגְלַי הַקְּטַנּוֹת, הַמִּתְאָרְכוֹת
נמוגות, עִם אוֹר פְלוֹרוֹצֶנְט רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר.
© 2020, Sigal Ben Yair
From: What I do
Publisher: Pardes, Haifa
From: What I do
Publisher: Pardes, Haifa
Gedichten
Gedichten van Sigal Ben Yair
Close
מזכירה
אֲנִי מַזְכִּירָה דּוּ-שֻׁלְחָנִית, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם
מַזְכִּירָה דּוּ-שֻׁלְחָנִית כָּמוֹנִי, אַ-רַגְלִית. אוֹ בְּאַנְגְּלִית
לֶגְלֶס. דֶּגֶם 803 מק"ט 12985. מֵעוֹלָם לֹא קַמְתִּי
מִן הַמִּכְתָּבָה. הַבִּיטוּ עָלַי מִדֶּלֶת מס' 1918, קוֹמָה
מִינוּס שָׁלוֹשׁ, כֻּלִּי שֻׁלְחָן וְגַף-מַדָּף הֶקֵּפִי, מְדַפְדֶּפֶת
יֵשׁ לִי אַגָּן, בִּמְהִירוּת מִמָּתְנַי וָמַעְלָה. אֲנִי, אִשָּׁה-שֻׁלְחָן
, מֻבְרָג וּמִמֶּנּוּ מָעֳבָרוֹת פְּקֻדּוֹת סִיבוּב, כִּיפוּף, הַקְלֵד
הַדְפֵּס. בִּשְׁנֵי עֳתָקִים בְּבַקָּשָׁה, 180 מַעֲלוֹת שֶׁל יְעִילוּת,
וּמֵאֲחוֹרַי כָּךְ מְסַפְּרִים, תְּמוּנַת נוֹף נִפְלָאָה. אֲגַם צָלוּל
צְבִי וּשְׁקִיעָה. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ וַעֲשָׂרָה, בַּחֲשֵׁכָה,
אֲנִי מַצְמִיחָה אֶת רַגְלַי מֵחָדָשׁ, פְּרָס לָעוֹבֵד הַמִּצְטַיֵּן.
מֵעוֹלָם, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם אֶת רַגְלַי הַקְּטַנּוֹת, הַמִּתְאָרְכוֹת
נמוגות, עִם אוֹר פְלוֹרוֹצֶנְט רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר.
מַזְכִּירָה דּוּ-שֻׁלְחָנִית כָּמוֹנִי, אַ-רַגְלִית. אוֹ בְּאַנְגְּלִית
לֶגְלֶס. דֶּגֶם 803 מק"ט 12985. מֵעוֹלָם לֹא קַמְתִּי
מִן הַמִּכְתָּבָה. הַבִּיטוּ עָלַי מִדֶּלֶת מס' 1918, קוֹמָה
מִינוּס שָׁלוֹשׁ, כֻּלִּי שֻׁלְחָן וְגַף-מַדָּף הֶקֵּפִי, מְדַפְדֶּפֶת
יֵשׁ לִי אַגָּן, בִּמְהִירוּת מִמָּתְנַי וָמַעְלָה. אֲנִי, אִשָּׁה-שֻׁלְחָן
, מֻבְרָג וּמִמֶּנּוּ מָעֳבָרוֹת פְּקֻדּוֹת סִיבוּב, כִּיפוּף, הַקְלֵד
הַדְפֵּס. בִּשְׁנֵי עֳתָקִים בְּבַקָּשָׁה, 180 מַעֲלוֹת שֶׁל יְעִילוּת,
וּמֵאֲחוֹרַי כָּךְ מְסַפְּרִים, תְּמוּנַת נוֹף נִפְלָאָה. אֲגַם צָלוּל
צְבִי וּשְׁקִיעָה. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ וַעֲשָׂרָה, בַּחֲשֵׁכָה,
אֲנִי מַצְמִיחָה אֶת רַגְלַי מֵחָדָשׁ, פְּרָס לָעוֹבֵד הַמִּצְטַיֵּן.
מֵעוֹלָם, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם אֶת רַגְלַי הַקְּטַנּוֹת, הַמִּתְאָרְכוֹת
נמוגות, עִם אוֹר פְלוֹרוֹצֶנְט רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר.
From: What I do
SECRETARY
I’m a double-desk secretary, you’ve never seena double-desk secretary like me, legless is what
I am, model 803, catalog no.12985. I never get up
from this table. Look at me from door no.1918, three
floors underground, I’m entirely a desk, a peripheral self-shelf,
flicking through quickly from the waist up. I, desk-woman, with screwed-on
hips from which orders circle, bend, type,
print. Two copies please, 180 degrees of efficiency,
and behind me, so they say, a wonderful landscape tableau. Clear lake,
stag and sunset. At ten past five, in darkness,
I grow legs anew, employee of the month.
You’ve never ever seen my little legs, lengthening
so beautifully with the first fluorescent light of morning.
© 2020, Joanna Chen
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère