Gedicht
Gilad Meiri
LOVE IN THE TIME OF CORONA
We relax on cushions,two recluses conversing
during the epidemic, our screens
supporting us in separate homes
as if I were in the men’s section,
you in the women’s,*
the tip of each letter in our talk coated
with expectant sweetness.**
We are as restrained as we can be,
legal residents
within the borders of conversation
but the digital partition between us***
is overcome by the fullness of our lips,
our words rub against each other,
kiss through the roof beams.
© Translation: 2020, Lisa Katz
*In traditional Jewish synagogues, men and women are seated separately.
**In traditional Jewish schools for young boys, they are given honey-coated letters of the aleph-bet to encourage them to learn to read.
*** In Orthodox synagogues a partition —called a mekhitsa— separates the men’s and women’s sections.
אהבה בימי קורונה
אהבה בימי קורונה
אָנוּ נִנּוֹחִים עַל מַצָּעִים מְרֻפָּדִים,
מִתְבּוֹדְדִים הַמְּשׂוֹחֲחִים
בַּמַּגֵּפָה, יוֹשְׁבִים סְמוּכִים
עַל מָסַכֵּינוּ, בְּבָתִּים נִּפְרָדִים
כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי בְּעֶזְרַת גְּבָרִים,
אַתְּ בְּעֶזְרַת נָשִׁים
וּקְצוֹת הָאוֹתִיּוֹת בַּשִּׂיחָה
מְצֻפּוֹת מְתִיקוּת דְּרוּכָה.
אָנוּ מְאֻפָּקִים בְּכָל מְאֹדֵנוּ,
שׁוֹהִים חֻקִּיִּים
בִּגְבוּלוֹת שִׂיחָתֵנוּ
אֲבָל הַמְּחִצָּה הַדִּיגִיטָלִית בֵּינֵנוּ
נִגֶּפֶת בְּגֹדֶשׁ שִׂפְתוֹתֵינוּ,
מִלּוֹתֵינוּ מִתְחַכְּכוֹת,
נוֹשְׁקות מִבַּעַד לַטְּפָחוֹת.
מִתְבּוֹדְדִים הַמְּשׂוֹחֲחִים
בַּמַּגֵּפָה, יוֹשְׁבִים סְמוּכִים
עַל מָסַכֵּינוּ, בְּבָתִּים נִּפְרָדִים
כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי בְּעֶזְרַת גְּבָרִים,
אַתְּ בְּעֶזְרַת נָשִׁים
וּקְצוֹת הָאוֹתִיּוֹת בַּשִּׂיחָה
מְצֻפּוֹת מְתִיקוּת דְּרוּכָה.
אָנוּ מְאֻפָּקִים בְּכָל מְאֹדֵנוּ,
שׁוֹהִים חֻקִּיִּים
בִּגְבוּלוֹת שִׂיחָתֵנוּ
אֲבָל הַמְּחִצָּה הַדִּיגִיטָלִית בֵּינֵנוּ
נִגֶּפֶת בְּגֹדֶשׁ שִׂפְתוֹתֵינוּ,
מִלּוֹתֵינוּ מִתְחַכְּכוֹת,
נוֹשְׁקות מִבַּעַד לַטְּפָחוֹת.
© 2020, Gilad Meiri
Gedichten
Gedichten van Gilad Meiri
Close
אהבה בימי קורונה
אָנוּ נִנּוֹחִים עַל מַצָּעִים מְרֻפָּדִים,
מִתְבּוֹדְדִים הַמְּשׂוֹחֲחִים
בַּמַּגֵּפָה, יוֹשְׁבִים סְמוּכִים
עַל מָסַכֵּינוּ, בְּבָתִּים נִּפְרָדִים
כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי בְּעֶזְרַת גְּבָרִים,
אַתְּ בְּעֶזְרַת נָשִׁים
וּקְצוֹת הָאוֹתִיּוֹת בַּשִּׂיחָה
מְצֻפּוֹת מְתִיקוּת דְּרוּכָה.
אָנוּ מְאֻפָּקִים בְּכָל מְאֹדֵנוּ,
שׁוֹהִים חֻקִּיִּים
בִּגְבוּלוֹת שִׂיחָתֵנוּ
אֲבָל הַמְּחִצָּה הַדִּיגִיטָלִית בֵּינֵנוּ
נִגֶּפֶת בְּגֹדֶשׁ שִׂפְתוֹתֵינוּ,
מִלּוֹתֵינוּ מִתְחַכְּכוֹת,
נוֹשְׁקות מִבַּעַד לַטְּפָחוֹת.
מִתְבּוֹדְדִים הַמְּשׂוֹחֲחִים
בַּמַּגֵּפָה, יוֹשְׁבִים סְמוּכִים
עַל מָסַכֵּינוּ, בְּבָתִּים נִּפְרָדִים
כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי בְּעֶזְרַת גְּבָרִים,
אַתְּ בְּעֶזְרַת נָשִׁים
וּקְצוֹת הָאוֹתִיּוֹת בַּשִּׂיחָה
מְצֻפּוֹת מְתִיקוּת דְּרוּכָה.
אָנוּ מְאֻפָּקִים בְּכָל מְאֹדֵנוּ,
שׁוֹהִים חֻקִּיִּים
בִּגְבוּלוֹת שִׂיחָתֵנוּ
אֲבָל הַמְּחִצָּה הַדִּיגִיטָלִית בֵּינֵנוּ
נִגֶּפֶת בְּגֹדֶשׁ שִׂפְתוֹתֵינוּ,
מִלּוֹתֵינוּ מִתְחַכְּכוֹת,
נוֹשְׁקות מִבַּעַד לַטְּפָחוֹת.
LOVE IN THE TIME OF CORONA
We relax on cushions,two recluses conversing
during the epidemic, our screens
supporting us in separate homes
as if I were in the men’s section,
you in the women’s,*
the tip of each letter in our talk coated
with expectant sweetness.**
We are as restrained as we can be,
legal residents
within the borders of conversation
but the digital partition between us***
is overcome by the fullness of our lips,
our words rub against each other,
kiss through the roof beams.
© 2020, Lisa Katz
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère