Poem
Almog Behar
MY ARABIC IS MUTE
My Arabic is muteStrangled at the throat
Cursing itself
Without uttering a word
Sleeping in the airless shelters of my soul
Hiding
From relatives
Behind the Hebrew shutters.
And my Hebrew is raging
Running among rooms and neighbours’ balconies
Making its voice heard in public
Prophesying the coming of God
and bulldozers
And then it holes up in the living room
Thinking itself so open in the language of its skin
So hidden between the pages of its flesh
A moment naked, a moment later dressed
It curls up into the armchair
And begs itself for forgiveness.
My Arabic is petrified
It quietly pretends to be Hebrew
And whispers to friends
Whenever somebody knocks at her gate
"Ahlan Ahlan, welcome"
And whenever a policeman passes it in the street
It produces an ID card
And points out the protective clause
“Ana min al-yahud, ana min al-yahud” – “I am a Jew, I am a Jew”.
And my Hebrew is deaf
Sometimes very deaf.
© Translation: 2017, Dimi Reider
From: Take This Book and Copy It
Publisher: PDF, Jerusalem, 2017
From: Take This Book and Copy It
Publisher: PDF, Jerusalem, 2017
הערבית שלי אילמת
הערבית שלי אילמת
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת
חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן
מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ
בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה
יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי
מִסְתַּתֶּרֶת
מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה
מֵאֲחוֹרִי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי גּוֹעֶשֶׁת
מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַחֲדָרִים וּמִרְפְּסוֹת הַשְּׁכֵנִים
מַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ בָּרַבִּים
מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים
וְדַחְפּוֹרִים
וְאָז מִתְכַּנֶּסֶת בַּסָּלוֹן
חוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ
גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת עַל שְׂפַת עוֹרָהּ
כְּסוּיוֹת כְּסוּיוֹת בֵּין דַּפֵּי בְּשָׂרָהּ
רֶגַע עֵירֻמָּה וְרֶגַע לְבוּשָׁה
הִיא מִצְטַמְצֶמֶת בַּכֻּרְסָא
מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת לִבָּהּ.
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת
מִתְחַזָּה בְּשֶׁקֶט לְעִבְרִית
וְלוֹחֶשֶׁת לַחֲבֵרִים
עִם כָּל דְּפִיקָה בִּשְׁעָרֶיהָ:
"אַהְלָן אַהְלָן".
וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּרְחוֹב
שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת
מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמְּגוֹנֵן:
"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד, אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חֵרֶשֶׁת
לִפְעָמִים חֵרֶשֶׁת מְאֹד.
חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן
מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ
בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה
יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי
מִסְתַּתֶּרֶת
מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה
מֵאֲחוֹרִי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי גּוֹעֶשֶׁת
מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַחֲדָרִים וּמִרְפְּסוֹת הַשְּׁכֵנִים
מַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ בָּרַבִּים
מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים
וְדַחְפּוֹרִים
וְאָז מִתְכַּנֶּסֶת בַּסָּלוֹן
חוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ
גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת עַל שְׂפַת עוֹרָהּ
כְּסוּיוֹת כְּסוּיוֹת בֵּין דַּפֵּי בְּשָׂרָהּ
רֶגַע עֵירֻמָּה וְרֶגַע לְבוּשָׁה
הִיא מִצְטַמְצֶמֶת בַּכֻּרְסָא
מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת לִבָּהּ.
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת
מִתְחַזָּה בְּשֶׁקֶט לְעִבְרִית
וְלוֹחֶשֶׁת לַחֲבֵרִים
עִם כָּל דְּפִיקָה בִּשְׁעָרֶיהָ:
"אַהְלָן אַהְלָן".
וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּרְחוֹב
שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת
מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמְּגוֹנֵן:
"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד, אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חֵרֶשֶׁת
לִפְעָמִים חֵרֶשֶׁת מְאֹד.
© 2008, Almog Behar
From: Wells’ Thirst
Publisher: Am Oved, Tel Aviv
From: Wells’ Thirst
Publisher: Am Oved, Tel Aviv
Poems
Poems of Almog Behar
Close
MY ARABIC IS MUTE
My Arabic is muteStrangled at the throat
Cursing itself
Without uttering a word
Sleeping in the airless shelters of my soul
Hiding
From relatives
Behind the Hebrew shutters.
And my Hebrew is raging
Running among rooms and neighbours’ balconies
Making its voice heard in public
Prophesying the coming of God
and bulldozers
And then it holes up in the living room
Thinking itself so open in the language of its skin
So hidden between the pages of its flesh
A moment naked, a moment later dressed
It curls up into the armchair
And begs itself for forgiveness.
My Arabic is petrified
It quietly pretends to be Hebrew
And whispers to friends
Whenever somebody knocks at her gate
"Ahlan Ahlan, welcome"
And whenever a policeman passes it in the street
It produces an ID card
And points out the protective clause
“Ana min al-yahud, ana min al-yahud” – “I am a Jew, I am a Jew”.
And my Hebrew is deaf
Sometimes very deaf.
© 2017, Dimi Reider
From: Take This Book and Copy It
Publisher: 2017, PDF, Jerusalem
From: Take This Book and Copy It
Publisher: 2017, PDF, Jerusalem
MY ARABIC IS MUTE
My Arabic is muteStrangled at the throat
Cursing itself
Without uttering a word
Sleeping in the airless shelters of my soul
Hiding
From relatives
Behind the Hebrew shutters.
And my Hebrew is raging
Running among rooms and neighbours’ balconies
Making its voice heard in public
Prophesying the coming of God
and bulldozers
And then it holes up in the living room
Thinking itself so open in the language of its skin
So hidden between the pages of its flesh
A moment naked, a moment later dressed
It curls up into the armchair
And begs itself for forgiveness.
My Arabic is petrified
It quietly pretends to be Hebrew
And whispers to friends
Whenever somebody knocks at her gate
"Ahlan Ahlan, welcome"
And whenever a policeman passes it in the street
It produces an ID card
And points out the protective clause
“Ana min al-yahud, ana min al-yahud” – “I am a Jew, I am a Jew”.
And my Hebrew is deaf
Sometimes very deaf.
© 2017, Dimi Reider
From: Take This Book and Copy It
Publisher: 2017, PDF, Jerusalem
From: Take This Book and Copy It
Publisher: 2017, PDF, Jerusalem
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère