Poetry International Poetry International
Gedicht

Eli Eliahu

THE LABORERS

I see them discharged at dawn from trucks filled with earth
(from which they come and to which they will return, in the end).
I see them bruised on scaffolds, scraped    
by ropes, hanging like bats from cranes.

They aren’t from here, their language is different. They will not live
in the houses they build. I see them in the evening
eating the bread of the sweat of their brows, extinguishing slowly
like the cigarettes that drop from their fingers.

I see how their spirits are felled by matter, their souls
leveled by bricks. Sometimes they sleep here at night,
without doors, in the skeleton of a home. Sometimes one of them
falls to the ground, to pray or to die.

הפועלים

הפועלים

 אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם נִפְלָטִים עִם שַּׁחַר מִמַּשָּׂאִיּוֹת
הֶעָפָר (מִמֶּנּוּ בָּאוּ וְאֵלָיו יָשׁוּבוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר).
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם נִגָּפִים בַּפִּגּוּמִים, נֶחְבָּלִים
בַּחֲבָלִים, נוֹטְפִים כַּעֲטַלֵּפִים מִכִּתְפֵי הַמְּנוֹפִים.
 
הֵם לֹא מִפֹּה, שְׂפָתָם אַחֶרֶת. הֵם לֹא יָגוּרוּ
בַּבָּתִּים שֶׁהֵם בּוֹנִים. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עִם עֶרֶב,
אוֹכְלִים אֶת לָחְמָם בְּזֵעַת אַפָּם, כָּבִים לְאִטָּם,
כִּבְדַלֵּי הַסִּיגַרְיוֹת הַגּוֹסְסִות שֶׁהֵם שׁוֹמְטִים מִיָּדָם.
 
אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ נָפְלָה רוּחָם בַּחֹמֶר, אֵיךְ נִכְבְּשָׁה
נַפְשָׁם בַּלְּבֵנִים. לִפְעָמִים הֵם יְשֵׁנִים פֹּה בַּלֵּילוֹת,
בְּלִי דֶּלֶת, כְּשֶׁהַבַּיִת עוֹד שֶׁלֶד. לִפְעָמִים אֶחָד מֵהֶם
נוֹפֵל אַרְצָה, אוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל אוֹ כְּדֵי לָמוּת.
 
Eli Eliahu

Eli Eliahu

(Israël, 1969)

Landen

Ontdek andere dichters en gedichten uit Israël

Gedichten Dichters

Talen

Ontdek andere dichters en gedichten in het Hebreeuws

Gedichten Dichters
Close

הפועלים

 אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם נִפְלָטִים עִם שַּׁחַר מִמַּשָּׂאִיּוֹת
הֶעָפָר (מִמֶּנּוּ בָּאוּ וְאֵלָיו יָשׁוּבוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר).
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם נִגָּפִים בַּפִּגּוּמִים, נֶחְבָּלִים
בַּחֲבָלִים, נוֹטְפִים כַּעֲטַלֵּפִים מִכִּתְפֵי הַמְּנוֹפִים.
 
הֵם לֹא מִפֹּה, שְׂפָתָם אַחֶרֶת. הֵם לֹא יָגוּרוּ
בַּבָּתִּים שֶׁהֵם בּוֹנִים. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עִם עֶרֶב,
אוֹכְלִים אֶת לָחְמָם בְּזֵעַת אַפָּם, כָּבִים לְאִטָּם,
כִּבְדַלֵּי הַסִּיגַרְיוֹת הַגּוֹסְסִות שֶׁהֵם שׁוֹמְטִים מִיָּדָם.
 
אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ נָפְלָה רוּחָם בַּחֹמֶר, אֵיךְ נִכְבְּשָׁה
נַפְשָׁם בַּלְּבֵנִים. לִפְעָמִים הֵם יְשֵׁנִים פֹּה בַּלֵּילוֹת,
בְּלִי דֶּלֶת, כְּשֶׁהַבַּיִת עוֹד שֶׁלֶד. לִפְעָמִים אֶחָד מֵהֶם
נוֹפֵל אַרְצָה, אוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל אוֹ כְּדֵי לָמוּת.
 

THE LABORERS

I see them discharged at dawn from trucks filled with earth
(from which they come and to which they will return, in the end).
I see them bruised on scaffolds, scraped    
by ropes, hanging like bats from cranes.

They aren’t from here, their language is different. They will not live
in the houses they build. I see them in the evening
eating the bread of the sweat of their brows, extinguishing slowly
like the cigarettes that drop from their fingers.

I see how their spirits are felled by matter, their souls
leveled by bricks. Sometimes they sleep here at night,
without doors, in the skeleton of a home. Sometimes one of them
falls to the ground, to pray or to die.
Sponsors
Gemeente Rotterdam
Nederlands Letterenfonds
Stichting Van Beuningen Peterich-fonds
Prins Bernhard cultuurfonds
Lira fonds
Versopolis
J.E. Jurriaanse
Gefinancierd door de Europese Unie
Elise Mathilde Fonds
Stichting Verzameling van Wijngaarden-Boot
Veerhuis
VDM
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère