Poetry International Poetry International
Gedicht

Orit Gidali

HARD MORNING

It was a difficult morning for us: the light wasn’t kind.
All at once I looked fat. I preferred to shower alone.
You got ready in the bedroom, put on a white shirt,
the one, I think, in which you were married the first time,
and the night continued to clot into morning.
The tone of my voice when I pushed you: ‘I can’t, not now,’
and you slowly circle; you don’t say a word, and how
is it that I remember my Hungarian uncle Earl shouting ‘puszi, puszi, girl’.
Be’er Sheva. I was small. His shirt had filled
with sweat when he ran after the car to ask me for a kiss –
in fact, he wore a tank top, but what would this precision recover?
He shouted ‘puszi, pussy, girl’. That is what you should know,
he shouted ‘pussy, pussy, girl’.

בוקר קשה

בוקר קשה

היה לנו בוקר קשה, האור לא היטיב איתנו,
נראיתי פתאום שמנה, העדפתי מקלחת לבד,
אתה הסתדרת בחדר, לבשת חולצה לבנה
שנדמה לי שבה התחתנת בפעם הראשונה,
והלילה המשיך לנזול, גושים אל תוך הבוקר,
גון קולי כשדחפתי אותך: “לא עכשיו, אני לא יכולה”
ואתה הסובב לאט, לא אומר לי מילה, איך
קרה שנזכרתי בארול צועק “פוסי, פוסי, ילדה”
באר-שבע, הייתי קטנה, חולצתו התמלאה
מזעה כשהוא רץ אחרי המכונית לבקש נשיקה
ממני, בעצם לבש גופיה, אבל מה כבר יציל הדיוק
הוא צעק “פוסי, פוסי, ילדה” זה מה שחשוב שתדע
הוא צעק פוסי פוסי ילדה.

Orit Gidali

Orit Gidali

(Israël, 1974)

Landen

Ontdek andere dichters en gedichten uit Israël

Gedichten Dichters

Talen

Ontdek andere dichters en gedichten in het Hebreeuws

Gedichten Dichters
Close

בוקר קשה

היה לנו בוקר קשה, האור לא היטיב איתנו,
נראיתי פתאום שמנה, העדפתי מקלחת לבד,
אתה הסתדרת בחדר, לבשת חולצה לבנה
שנדמה לי שבה התחתנת בפעם הראשונה,
והלילה המשיך לנזול, גושים אל תוך הבוקר,
גון קולי כשדחפתי אותך: “לא עכשיו, אני לא יכולה”
ואתה הסובב לאט, לא אומר לי מילה, איך
קרה שנזכרתי בארול צועק “פוסי, פוסי, ילדה”
באר-שבע, הייתי קטנה, חולצתו התמלאה
מזעה כשהוא רץ אחרי המכונית לבקש נשיקה
ממני, בעצם לבש גופיה, אבל מה כבר יציל הדיוק
הוא צעק “פוסי, פוסי, ילדה” זה מה שחשוב שתדע
הוא צעק פוסי פוסי ילדה.

HARD MORNING

It was a difficult morning for us: the light wasn’t kind.
All at once I looked fat. I preferred to shower alone.
You got ready in the bedroom, put on a white shirt,
the one, I think, in which you were married the first time,
and the night continued to clot into morning.
The tone of my voice when I pushed you: ‘I can’t, not now,’
and you slowly circle; you don’t say a word, and how
is it that I remember my Hungarian uncle Earl shouting ‘puszi, puszi, girl’.
Be’er Sheva. I was small. His shirt had filled
with sweat when he ran after the car to ask me for a kiss –
in fact, he wore a tank top, but what would this precision recover?
He shouted ‘puszi, pussy, girl’. That is what you should know,
he shouted ‘pussy, pussy, girl’.
Sponsors
Gemeente Rotterdam
Nederlands Letterenfonds
Stichting Van Beuningen Peterich-fonds
Prins Bernhard cultuurfonds
Lira fonds
Versopolis
J.E. Jurriaanse
Gefinancierd door de Europese Unie
Elise Mathilde Fonds
Stichting Verzameling van Wijngaarden-Boot
Veerhuis
VDM
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère