Poetry International Poetry International
Gedicht

Orit Gidali

KOHELET

I, Kohelet, was king of Jerusalem.
I really was.
Treading a thousand flowers en route to the white bed
where my wives awaited to remove from my head the crown
made of marzipan in the biting of sweet tongues,
my silk rubbing against their silk, my flesh would choose
among them, and my flesh was sweet in their flesh.
Kohelet, I held a thousand women,
and I didn’t have a single one
I could recognize by smell
or by her skin or her feet,
her steps as she walked away from me: David’s lament.
Her steps toward me: his song.
I am Kohelet, Solomon,
my linen, the mystery of shrouds,
and my bitten crown is above me.

קוהלת

קוהלת

אני קוהלת מלך הייתי בירושלים
באמת הייתי
דורך על אלף פרחים בדרכי למיטה הלבנה
שם חיכו נשותי, שהסירו את כתר ראשי
העשוי מרציפן בנגיסת לשונות מתוקות, משיי
מתחכך במשיין, והייתי בוחר מתוכן לבשרי,
ובשרי כבר מתוק בבשרן.
קוהלת החזקתי אלף נשים
ולא היתה לי אישה יחידה
לזהות את ריחה
ועורה ורגליה
צעדיה ממני: קינת דוד
צעדיה אלי: שירתו
אני קוהלת שלמה
סתרי תכריכים של סדיני
וכתרי הנגוס מעלי.
Orit Gidali

Orit Gidali

(Israël, 1974)

Landen

Ontdek andere dichters en gedichten uit Israël

Gedichten Dichters

Talen

Ontdek andere dichters en gedichten in het Hebreeuws

Gedichten Dichters
Close

קוהלת

אני קוהלת מלך הייתי בירושלים
באמת הייתי
דורך על אלף פרחים בדרכי למיטה הלבנה
שם חיכו נשותי, שהסירו את כתר ראשי
העשוי מרציפן בנגיסת לשונות מתוקות, משיי
מתחכך במשיין, והייתי בוחר מתוכן לבשרי,
ובשרי כבר מתוק בבשרן.
קוהלת החזקתי אלף נשים
ולא היתה לי אישה יחידה
לזהות את ריחה
ועורה ורגליה
צעדיה ממני: קינת דוד
צעדיה אלי: שירתו
אני קוהלת שלמה
סתרי תכריכים של סדיני
וכתרי הנגוס מעלי.

KOHELET

I, Kohelet, was king of Jerusalem.
I really was.
Treading a thousand flowers en route to the white bed
where my wives awaited to remove from my head the crown
made of marzipan in the biting of sweet tongues,
my silk rubbing against their silk, my flesh would choose
among them, and my flesh was sweet in their flesh.
Kohelet, I held a thousand women,
and I didn’t have a single one
I could recognize by smell
or by her skin or her feet,
her steps as she walked away from me: David’s lament.
Her steps toward me: his song.
I am Kohelet, Solomon,
my linen, the mystery of shrouds,
and my bitten crown is above me.
Sponsors
Gemeente Rotterdam
Nederlands Letterenfonds
Stichting Van Beuningen Peterich-fonds
Prins Bernhard cultuurfonds
Lira fonds
Versopolis
J.E. Jurriaanse
Gefinancierd door de Europese Unie
Elise Mathilde Fonds
Stichting Verzameling van Wijngaarden-Boot
Veerhuis
VDM
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère