Gedicht
Tehila Hakimi
ADDICTION
This expectation of sadnessI heard a woman on the radio talking
who lost someone in an attack
sadness can’t be explained but anyway
she answers the broadcaster's questions
at eight in the morning, in 2017,
my heart sinks on the way to work, traffic flows,
tear ducts fill all at once,
one could become addicted to pain,
I don’t want to be part of this
but still it’s hard to change the station.
The prime minister doesn’t do radio any more
I suspect he doesn’t like to speak Hebrew
life is filled with hate, but we’re still alive,
not sure it can be said about the Gaza Strip
but this too depends on the meaning of the word “life”
on the news they call it “the Strip”
sometimes one word is enough to describe something
sometimes it’s enough to forget exactly the same thing.
© Translation: 2020, Lisa Katz
התמכרות
התמכרות
הַצִּפִּיָּה הָזוּ לְהִתְעַצֵּב
בָּרַדְיוֹ שָׁמַעְתִּי אִשָּׁה מְדַבֶּרֶת
הִיא אִבְּדָה מִישֶׁהוּ בְּפִגּוּעַ
אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר עֶצֶב וּבְכָל זֹאת
הִיא עוֹנָה עַכְשָׁו עַל הַשְּׁאֵלוֹת
הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה בְּבֹקֶר, הַשָּׁנָה אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה,
נוֹפֵל לִי הַלֵּב בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה, הַתְּנוּעָה בַּכְּבִישׁ זוֹרֶמֶת,
תְּעָלוֹת הַדֶּמַע תָּמִיד מִתְמַלְּאוֹת בְּבַת אַחַת,
אֶפְשָׁר לְהִתְמַכֵּר לַכְּאֵב הַזֶּה,
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֵת לְזֶה יָד
וּבְכָל זֹאת תָּמִיד קָשֶׁה לִי לְהַעֲבִיר תַּחֲנָה.
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְעֻמַּת זֹאת כְּבָר לֹא מִתְרַאֲיֵן בָּרַדְיוֹ
עוֹלֶה בִּי הַחֲשָׁד שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב לְדַבֵּר עִבְרִית
הַחַיִּים מְלֵאִים שִּׂנְאָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ עֲדַיִן בַּחַיִּים,
לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד אֶת זֶה עַל אֵלֶּה שֶׁבִּרְצוּעַת עַזָּה
אֲבָל גַּם זֶה נָתוּן לְפַרְשָׁנוּת שֶׁל הַמִּלָּה חַיִּים
בַּחֲדָשׁוֹת הֵם קוֹרְאִים לְזֶה "הָרְצוּעָה"
לִפְעָמִים מַסְפִּיקָה מִלָּה אַחַת כְּדֵי לְתָאֵר מַשֶּׁהוּ
לִפְעָמִים זֶה מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק
בָּרַדְיוֹ שָׁמַעְתִּי אִשָּׁה מְדַבֶּרֶת
הִיא אִבְּדָה מִישֶׁהוּ בְּפִגּוּעַ
אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר עֶצֶב וּבְכָל זֹאת
הִיא עוֹנָה עַכְשָׁו עַל הַשְּׁאֵלוֹת
הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה בְּבֹקֶר, הַשָּׁנָה אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה,
נוֹפֵל לִי הַלֵּב בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה, הַתְּנוּעָה בַּכְּבִישׁ זוֹרֶמֶת,
תְּעָלוֹת הַדֶּמַע תָּמִיד מִתְמַלְּאוֹת בְּבַת אַחַת,
אֶפְשָׁר לְהִתְמַכֵּר לַכְּאֵב הַזֶּה,
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֵת לְזֶה יָד
וּבְכָל זֹאת תָּמִיד קָשֶׁה לִי לְהַעֲבִיר תַּחֲנָה.
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְעֻמַּת זֹאת כְּבָר לֹא מִתְרַאֲיֵן בָּרַדְיוֹ
עוֹלֶה בִּי הַחֲשָׁד שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב לְדַבֵּר עִבְרִית
הַחַיִּים מְלֵאִים שִּׂנְאָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ עֲדַיִן בַּחַיִּים,
לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד אֶת זֶה עַל אֵלֶּה שֶׁבִּרְצוּעַת עַזָּה
אֲבָל גַּם זֶה נָתוּן לְפַרְשָׁנוּת שֶׁל הַמִּלָּה חַיִּים
בַּחֲדָשׁוֹת הֵם קוֹרְאִים לְזֶה "הָרְצוּעָה"
לִפְעָמִים מַסְפִּיקָה מִלָּה אַחַת כְּדֵי לְתָאֵר מַשֶּׁהוּ
לִפְעָמִים זֶה מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק
© 2020, Tehila Hakimi
Gedichten
Gedichten van Tehila Hakimi
Close
התמכרות
הַצִּפִּיָּה הָזוּ לְהִתְעַצֵּב
בָּרַדְיוֹ שָׁמַעְתִּי אִשָּׁה מְדַבֶּרֶת
הִיא אִבְּדָה מִישֶׁהוּ בְּפִגּוּעַ
אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר עֶצֶב וּבְכָל זֹאת
הִיא עוֹנָה עַכְשָׁו עַל הַשְּׁאֵלוֹת
הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה בְּבֹקֶר, הַשָּׁנָה אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה,
נוֹפֵל לִי הַלֵּב בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה, הַתְּנוּעָה בַּכְּבִישׁ זוֹרֶמֶת,
תְּעָלוֹת הַדֶּמַע תָּמִיד מִתְמַלְּאוֹת בְּבַת אַחַת,
אֶפְשָׁר לְהִתְמַכֵּר לַכְּאֵב הַזֶּה,
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֵת לְזֶה יָד
וּבְכָל זֹאת תָּמִיד קָשֶׁה לִי לְהַעֲבִיר תַּחֲנָה.
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְעֻמַּת זֹאת כְּבָר לֹא מִתְרַאֲיֵן בָּרַדְיוֹ
עוֹלֶה בִּי הַחֲשָׁד שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב לְדַבֵּר עִבְרִית
הַחַיִּים מְלֵאִים שִּׂנְאָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ עֲדַיִן בַּחַיִּים,
לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד אֶת זֶה עַל אֵלֶּה שֶׁבִּרְצוּעַת עַזָּה
אֲבָל גַּם זֶה נָתוּן לְפַרְשָׁנוּת שֶׁל הַמִּלָּה חַיִּים
בַּחֲדָשׁוֹת הֵם קוֹרְאִים לְזֶה "הָרְצוּעָה"
לִפְעָמִים מַסְפִּיקָה מִלָּה אַחַת כְּדֵי לְתָאֵר מַשֶּׁהוּ
לִפְעָמִים זֶה מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק
בָּרַדְיוֹ שָׁמַעְתִּי אִשָּׁה מְדַבֶּרֶת
הִיא אִבְּדָה מִישֶׁהוּ בְּפִגּוּעַ
אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר עֶצֶב וּבְכָל זֹאת
הִיא עוֹנָה עַכְשָׁו עַל הַשְּׁאֵלוֹת
הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה בְּבֹקֶר, הַשָּׁנָה אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה,
נוֹפֵל לִי הַלֵּב בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה, הַתְּנוּעָה בַּכְּבִישׁ זוֹרֶמֶת,
תְּעָלוֹת הַדֶּמַע תָּמִיד מִתְמַלְּאוֹת בְּבַת אַחַת,
אֶפְשָׁר לְהִתְמַכֵּר לַכְּאֵב הַזֶּה,
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֵת לְזֶה יָד
וּבְכָל זֹאת תָּמִיד קָשֶׁה לִי לְהַעֲבִיר תַּחֲנָה.
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְעֻמַּת זֹאת כְּבָר לֹא מִתְרַאֲיֵן בָּרַדְיוֹ
עוֹלֶה בִּי הַחֲשָׁד שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב לְדַבֵּר עִבְרִית
הַחַיִּים מְלֵאִים שִּׂנְאָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ עֲדַיִן בַּחַיִּים,
לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד אֶת זֶה עַל אֵלֶּה שֶׁבִּרְצוּעַת עַזָּה
אֲבָל גַּם זֶה נָתוּן לְפַרְשָׁנוּת שֶׁל הַמִּלָּה חַיִּים
בַּחֲדָשׁוֹת הֵם קוֹרְאִים לְזֶה "הָרְצוּעָה"
לִפְעָמִים מַסְפִּיקָה מִלָּה אַחַת כְּדֵי לְתָאֵר מַשֶּׁהוּ
לִפְעָמִים זֶה מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק
ADDICTION
This expectation of sadnessI heard a woman on the radio talking
who lost someone in an attack
sadness can’t be explained but anyway
she answers the broadcaster's questions
at eight in the morning, in 2017,
my heart sinks on the way to work, traffic flows,
tear ducts fill all at once,
one could become addicted to pain,
I don’t want to be part of this
but still it’s hard to change the station.
The prime minister doesn’t do radio any more
I suspect he doesn’t like to speak Hebrew
life is filled with hate, but we’re still alive,
not sure it can be said about the Gaza Strip
but this too depends on the meaning of the word “life”
on the news they call it “the Strip”
sometimes one word is enough to describe something
sometimes it’s enough to forget exactly the same thing.
© 2020, Lisa Katz
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère