Gedicht

Lali Tsipi Michaeli

Side by side

The house that will always wait for us

We go out of the house and watch the house
Checking the light that breaks through
How it illuminates the wall on which
Hangs a painting of Leah

Nickel

I wonder if a stranger can recognize that she is as such
According to part of the painting which is revealed by the open space

The balcony seems spacious from this angle
Sitting on the balcony it is more crowded for us

Neighbours on the left and right
Are closing in on us
A small light emerges from the neighbours on the right
The neighbour on the left closes the blinds

It is permanently
Dark in her house

It seems that inspiration has invested
In this building

They did not lay brick by brick
Or spill concrete
Put in windows
Place doors
For functional
Use
So there will be
A roof over one's head

Let's go to the sea now
Let's give the body what is for the body
The home
Which always will be waiting for us
A dog who's face
Will always light up for us.

הבית שתמיד יחכה

יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת וְצוֹפִים עַל הַבַּיִת
בּוֹחֲנִים אֶת הָאוֹר הַבּוֹקֵעַ
וְאֵיךְ הוּא מֵאִיר אֶת הַקִּיר שֶׁעָלָיו
תָּלוּי צִיּוּר שֶׁל לֵאָה

נִיקֶל

אֲנִי תּוֹהָה אִם זָר יָכוֹל לְזַהוֹת שֶׁהִיא הִיא
לְפִי חֵלֶק הַצִּיּוּר שֶׁנִּגְלֶה מֵהֶחָלָל הַפָּתוּחַ

הַמִּרְפֶּסֶת נִרְאֵית מְרֻוַּחַת מֵהַזָּוִית הַזֹּאת
בַּיְשִׁיבָה בַּמִּרְפֶּסֶת צָפוּף לָנוּ יוֹתֵר

הַשְּׁכֵנִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל
סוֹגְרִים עָלֵינוּ
אוֹר קָטָן בּוֹקֵעַ מֵהַשְּׁכֵנִים מִיָּמִין
הַשְּׁכֵנָה מִשְּׂמֹאל הֵגִיפָה אֶת הַתְּרִיס

חָשׁוּךְ אֶצְלָהּ
בְּאֹפֶן פֶּרְמָנֶנְטִי

רוֹאִים שֶׁהֻשְׁקְעָה בַּבַּיִת הַזֶּה
הַשְׁרָאָה

לֹא הִנִּיחוּ לְבֵנָה עַל לְבֵנָה
שָׁפְכוּ בֶּטוֹן
הִתְקִינוּ חַלּוֹנוֹת
הִצִּיבוּ דְּלָתוֹת
לְשִׁמּוּשׁ
פוּנְקְצְיוֹנָלִי
קוֹרַת גַּג
שֶׁיִּהְיֶה

בּוֹא נֵלֵךְ לַיָּם עַכְשָׁו
נִתֵּן לַגּוּף אֶת אֲשֶׁר לַגּוּף
הַבַּיִת
שֶׁתָּמִיד יְחַכֶּה לָנוּ
כֶּלֶב שֶׁתָּמִיד
יָאִיר פָּנִים.