Gedicht
Ory Bernstein
AND AFTER THE PASSING OF TIME
In this place they make small gardens bloom,cultivate all kinds of fragrances, never stray at night.
Chance is not a cause of sorrow, and underground,
the short-lived, too, turns into a constant, time
that has passed, that is passing.
Except sometimes, Sue, when evening
over the tiny gardens, on
cropped mounds of grass,
I see again, in fragments,
the sum of your entire face: how
mouth and eyes were placed in it,
how hair on top, how palms.
When evening comes, the light is lit
inside the house. The moon is in its place. The year
in its routine circuit.
All that's required of you, Sue,
is to be born again as an animal.
© Translation: 2017, Maayan Eitan
ולאחר זמן שעבר
ולאחר זמן שעבר
במקום הזה מפריחים גינות קטנות,
מטפחים נינוח למיניו, לא חורגים בלילה.
המקריות אינו עילה לצער, גם הארעי
הופך פה, במחתרת, קבע, זמן
שעבר, שעובר.
רק לפעמים, סו, כשהערב
על הגינות הקטנות, על
תלוליות, קצוצות של דשא,
אני רואה שנית ובמקוטע
את מערכת כל פניך: איך
שהושמו בה העינים והפה,
איך השער מעל, איך הידים.
כשבא הערב מעלים את האור
בבית. ירח במקומו. שנה
במחזוריה הקבועים.
כל מה שעליך לעשות, סו,
הוא להולד מחדש כחיה.
מטפחים נינוח למיניו, לא חורגים בלילה.
המקריות אינו עילה לצער, גם הארעי
הופך פה, במחתרת, קבע, זמן
שעבר, שעובר.
רק לפעמים, סו, כשהערב
על הגינות הקטנות, על
תלוליות, קצוצות של דשא,
אני רואה שנית ובמקוטע
את מערכת כל פניך: איך
שהושמו בה העינים והפה,
איך השער מעל, איך הידים.
כשבא הערב מעלים את האור
בבית. ירח במקומו. שנה
במחזוריה הקבועים.
כל מה שעליך לעשות, סו,
הוא להולד מחדש כחיה.
© 1976, Ory Bernstein
From: An Evening with Sue/Erev Im Sue
Publisher: Hakibbutz Hameuchad, Tel Aviv
From: An Evening with Sue/Erev Im Sue
Publisher: Hakibbutz Hameuchad, Tel Aviv
Gedichten
Gedichten van Ory Bernstein
Close
ולאחר זמן שעבר
במקום הזה מפריחים גינות קטנות,
מטפחים נינוח למיניו, לא חורגים בלילה.
המקריות אינו עילה לצער, גם הארעי
הופך פה, במחתרת, קבע, זמן
שעבר, שעובר.
רק לפעמים, סו, כשהערב
על הגינות הקטנות, על
תלוליות, קצוצות של דשא,
אני רואה שנית ובמקוטע
את מערכת כל פניך: איך
שהושמו בה העינים והפה,
איך השער מעל, איך הידים.
כשבא הערב מעלים את האור
בבית. ירח במקומו. שנה
במחזוריה הקבועים.
כל מה שעליך לעשות, סו,
הוא להולד מחדש כחיה.
מטפחים נינוח למיניו, לא חורגים בלילה.
המקריות אינו עילה לצער, גם הארעי
הופך פה, במחתרת, קבע, זמן
שעבר, שעובר.
רק לפעמים, סו, כשהערב
על הגינות הקטנות, על
תלוליות, קצוצות של דשא,
אני רואה שנית ובמקוטע
את מערכת כל פניך: איך
שהושמו בה העינים והפה,
איך השער מעל, איך הידים.
כשבא הערב מעלים את האור
בבית. ירח במקומו. שנה
במחזוריה הקבועים.
כל מה שעליך לעשות, סו,
הוא להולד מחדש כחיה.
From: An Evening with Sue/Erev Im Sue
AND AFTER THE PASSING OF TIME
In this place they make small gardens bloom,cultivate all kinds of fragrances, never stray at night.
Chance is not a cause of sorrow, and underground,
the short-lived, too, turns into a constant, time
that has passed, that is passing.
Except sometimes, Sue, when evening
over the tiny gardens, on
cropped mounds of grass,
I see again, in fragments,
the sum of your entire face: how
mouth and eyes were placed in it,
how hair on top, how palms.
When evening comes, the light is lit
inside the house. The moon is in its place. The year
in its routine circuit.
All that's required of you, Sue,
is to be born again as an animal.
© 2017, Maayan Eitan
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère