Gedicht
Anna Herman
A SOLID MIRROR
A SOLID MIRRORDigging into the thick dark, covering up – – –
Maybe that’s all I know how to do.
Maybe I just can’t get by, maybe
combing my hair, getting dressed, putting on my shoes
is as hard each day as parting the Red Sea.
Maybe I’ve laid too bare what’s inside of me
and that’s why I hide myself again
and again, because anything else is too great a burden.
Maybe, like those doctor’s orders you learn by heart,
I have to swallow Ritalin and Lithium until I black out.
But I won’t give in to Lithium and Ritalin.
I’ll head to the sunset shore like Aline,
spread my wings and alight over that blue glass
and someone will write my name on the sand.
I’ll fly over the sea, and a cresting wave will erase
my name from the shore and drag it far away.
They will call my name and a name is all I will be
Because I couldn’t wait to wake into this dream – – –
I will take off over this sullen earth –
If you can’t sit down, you fly away.
© Translation: 2015, Adriana X. Jacobs
A SOLID MIRROR
ראי מוצק
לְהִתְחַפֵּר בַּחֹשֶךְ הַסָּמִיךְ, לְהִתְכַּסּוֹת – – –
אוּלַי זֶה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת.
אוּלַי אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לְתַפְקֵד, אוּלַי
לְהִסְתָּרֵק, לְהִתְלַבֵּשׁ, לִנְעֹל אֶת נַעֲלַי
כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ קָשֶׁה לִי כִּקְרִיעַת יַם סוּף.
אוּלַי כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכִי יוֹתֵר מִדַּי חָשׂוּף –
וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי צְרִיכָה לְהִתְכַּסּוֹת כָּסֹה
וָשׁוֹב, כִּי כָּל דָּבָר אַחֵר פָּשׁוּט קָשֶׁה מִנְּשֹא.
אוּלַי עָלַי כִּבְמִצְוַת רוֹפְאִים מְלֻמָּדָה
לִבְלֹעַ רִיטָלִין וְלִיתְיוּם עַד שֶׁלֹּא אֵדַע.
אֲנִי לֹא אֶכָּנַע לְלִיתְיוּם אוֹ לְרִיטָלִין.
עַל שְׂפַת הַיָּם לְעֵת שְׁקִיעָה אֵלֵךְ לִי כְּאָלִין,
אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וּמֵעַל לַלֵּחַ הַכָּחֹל
אַגְבִּיהַּ עוּף וּמִישֶׁהוּ יִכְתֹּב אֶת שְׁמִי בַּחוֹל.
אֲנִי אָעוּף מֵעַל לַיָּם, וְגַל גּוֹאֶה יִמְחַק
אֶת שְׁמִי מֵעִם הַחוֹף וְיִשָּׂאוֹ אֶל הַמֶּרְחָק,
וְיִקְרְאוּ בִּשְׁמִי וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד אֶלָּא שֵׁם.
כִּי לֹא חִכִּיתִי אֶלָּא לַחֲלוֹם שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם – – –
אֲנִי אַמְרִיא מֵעַל כַּדּוּר הָאָרֶץ הַזָּעוּף –
כִּי מִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת מְסֻגָּל לָעוּף.
לְהִתְחַפֵּר בַּחֹשֶךְ הַסָּמִיךְ, לְהִתְכַּסּוֹת – – –
אוּלַי זֶה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת.
אוּלַי אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לְתַפְקֵד, אוּלַי
לְהִסְתָּרֵק, לְהִתְלַבֵּשׁ, לִנְעֹל אֶת נַעֲלַי
כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ קָשֶׁה לִי כִּקְרִיעַת יַם סוּף.
אוּלַי כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכִי יוֹתֵר מִדַּי חָשׂוּף –
וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי צְרִיכָה לְהִתְכַּסּוֹת כָּסֹה
וָשׁוֹב, כִּי כָּל דָּבָר אַחֵר פָּשׁוּט קָשֶׁה מִנְּשֹא.
אוּלַי עָלַי כִּבְמִצְוַת רוֹפְאִים מְלֻמָּדָה
לִבְלֹעַ רִיטָלִין וְלִיתְיוּם עַד שֶׁלֹּא אֵדַע.
אֲנִי לֹא אֶכָּנַע לְלִיתְיוּם אוֹ לְרִיטָלִין.
עַל שְׂפַת הַיָּם לְעֵת שְׁקִיעָה אֵלֵךְ לִי כְּאָלִין,
אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וּמֵעַל לַלֵּחַ הַכָּחֹל
אַגְבִּיהַּ עוּף וּמִישֶׁהוּ יִכְתֹּב אֶת שְׁמִי בַּחוֹל.
אֲנִי אָעוּף מֵעַל לַיָּם, וְגַל גּוֹאֶה יִמְחַק
אֶת שְׁמִי מֵעִם הַחוֹף וְיִשָּׂאוֹ אֶל הַמֶּרְחָק,
וְיִקְרְאוּ בִּשְׁמִי וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד אֶלָּא שֵׁם.
כִּי לֹא חִכִּיתִי אֶלָּא לַחֲלוֹם שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם – – –
אֲנִי אַמְרִיא מֵעַל כַּדּוּר הָאָרֶץ הַזָּעוּף –
כִּי מִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת מְסֻגָּל לָעוּף.
© 2006, Anna Herman
From: Hasefer shel refuote pashutot (The book of simple remedies)
Publisher: Hakibbutz Hameuchad, Tel Aviv
From: Hasefer shel refuote pashutot (The book of simple remedies)
Publisher: Hakibbutz Hameuchad, Tel Aviv
Gedichten
Gedichten van Anna Herman
Close
A SOLID MIRROR
ראי מוצק
לְהִתְחַפֵּר בַּחֹשֶךְ הַסָּמִיךְ, לְהִתְכַּסּוֹת – – –
אוּלַי זֶה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת.
אוּלַי אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לְתַפְקֵד, אוּלַי
לְהִסְתָּרֵק, לְהִתְלַבֵּשׁ, לִנְעֹל אֶת נַעֲלַי
כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ קָשֶׁה לִי כִּקְרִיעַת יַם סוּף.
אוּלַי כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכִי יוֹתֵר מִדַּי חָשׂוּף –
וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי צְרִיכָה לְהִתְכַּסּוֹת כָּסֹה
וָשׁוֹב, כִּי כָּל דָּבָר אַחֵר פָּשׁוּט קָשֶׁה מִנְּשֹא.
אוּלַי עָלַי כִּבְמִצְוַת רוֹפְאִים מְלֻמָּדָה
לִבְלֹעַ רִיטָלִין וְלִיתְיוּם עַד שֶׁלֹּא אֵדַע.
אֲנִי לֹא אֶכָּנַע לְלִיתְיוּם אוֹ לְרִיטָלִין.
עַל שְׂפַת הַיָּם לְעֵת שְׁקִיעָה אֵלֵךְ לִי כְּאָלִין,
אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וּמֵעַל לַלֵּחַ הַכָּחֹל
אַגְבִּיהַּ עוּף וּמִישֶׁהוּ יִכְתֹּב אֶת שְׁמִי בַּחוֹל.
אֲנִי אָעוּף מֵעַל לַיָּם, וְגַל גּוֹאֶה יִמְחַק
אֶת שְׁמִי מֵעִם הַחוֹף וְיִשָּׂאוֹ אֶל הַמֶּרְחָק,
וְיִקְרְאוּ בִּשְׁמִי וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד אֶלָּא שֵׁם.
כִּי לֹא חִכִּיתִי אֶלָּא לַחֲלוֹם שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם – – –
אֲנִי אַמְרִיא מֵעַל כַּדּוּר הָאָרֶץ הַזָּעוּף –
כִּי מִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת מְסֻגָּל לָעוּף.
לְהִתְחַפֵּר בַּחֹשֶךְ הַסָּמִיךְ, לְהִתְכַּסּוֹת – – –
אוּלַי זֶה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת.
אוּלַי אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לְתַפְקֵד, אוּלַי
לְהִסְתָּרֵק, לְהִתְלַבֵּשׁ, לִנְעֹל אֶת נַעֲלַי
כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ קָשֶׁה לִי כִּקְרִיעַת יַם סוּף.
אוּלַי כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכִי יוֹתֵר מִדַּי חָשׂוּף –
וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי צְרִיכָה לְהִתְכַּסּוֹת כָּסֹה
וָשׁוֹב, כִּי כָּל דָּבָר אַחֵר פָּשׁוּט קָשֶׁה מִנְּשֹא.
אוּלַי עָלַי כִּבְמִצְוַת רוֹפְאִים מְלֻמָּדָה
לִבְלֹעַ רִיטָלִין וְלִיתְיוּם עַד שֶׁלֹּא אֵדַע.
אֲנִי לֹא אֶכָּנַע לְלִיתְיוּם אוֹ לְרִיטָלִין.
עַל שְׂפַת הַיָּם לְעֵת שְׁקִיעָה אֵלֵךְ לִי כְּאָלִין,
אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וּמֵעַל לַלֵּחַ הַכָּחֹל
אַגְבִּיהַּ עוּף וּמִישֶׁהוּ יִכְתֹּב אֶת שְׁמִי בַּחוֹל.
אֲנִי אָעוּף מֵעַל לַיָּם, וְגַל גּוֹאֶה יִמְחַק
אֶת שְׁמִי מֵעִם הַחוֹף וְיִשָּׂאוֹ אֶל הַמֶּרְחָק,
וְיִקְרְאוּ בִּשְׁמִי וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד אֶלָּא שֵׁם.
כִּי לֹא חִכִּיתִי אֶלָּא לַחֲלוֹם שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם – – –
אֲנִי אַמְרִיא מֵעַל כַּדּוּר הָאָרֶץ הַזָּעוּף –
כִּי מִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת מְסֻגָּל לָעוּף.
From: Hasefer shel refuote pashutot (The book of simple remedies)
A SOLID MIRROR
A SOLID MIRRORDigging into the thick dark, covering up – – –
Maybe that’s all I know how to do.
Maybe I just can’t get by, maybe
combing my hair, getting dressed, putting on my shoes
is as hard each day as parting the Red Sea.
Maybe I’ve laid too bare what’s inside of me
and that’s why I hide myself again
and again, because anything else is too great a burden.
Maybe, like those doctor’s orders you learn by heart,
I have to swallow Ritalin and Lithium until I black out.
But I won’t give in to Lithium and Ritalin.
I’ll head to the sunset shore like Aline,
spread my wings and alight over that blue glass
and someone will write my name on the sand.
I’ll fly over the sea, and a cresting wave will erase
my name from the shore and drag it far away.
They will call my name and a name is all I will be
Because I couldn’t wait to wake into this dream – – –
I will take off over this sullen earth –
If you can’t sit down, you fly away.
© 2015, Adriana X. Jacobs
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère