Poetry International Poetry International
Gedicht

Ilan Sheinfeld

NIGHT OF WAR 10

 
A silver-haired commander came and took me to the firing zone.
I cuddled in his warm hairy chest. “David’”
I whispered, “I’ve always feared you. But now you’re
all there is.” “My name isn’t David,” he grinned back.
“To me you’re David,” I laughed.
 
“Come,” he said, and pulled me into his arms. “Here,
you see this slope, it is the front of the outpost.
No one can conquer so fortified a place.”
I kissed his cheeks. “You’re a hero. Will you watch over me?”
“Of course,” he smiled and fed me with an orange delicacy, warm squash.
 
I woke with the taste of puree melting in my mouth.
All day long I wondered if I been graced with the Messiah,
or had I just slept with an heir of Jesse.

ליל מלחמה 10

ליל מלחמה 10

 
מְפַקֵּד כְּסוּף־שֵׂעָר בָּא וְלָקַח אוֹתִי לְשֶׁטַח־אֵשׁ.
הִתְרַפַּקְתִּי עַל חָזֵהוּ הַשָּׂעִיר, הַחַם. דָּוִד,
לָחַשְׁתִּי. תָּמִיד פָּחַדְתִּי מִמְּךָ. אֲבָל עַכְשָׁו
אַתָּה הַיְּחִידִי שֶׁיֵּשׁ. לֹא קוֹרְאִים לִי דָּוִד,
הִסָּה אוֹתִי בְּחִיּוּכוֹ. אַתָּה לְגַמְרֵי מְבֻלְבָּל.
אֲנִי יְהוֹרָם. בִּשְׁבִילִי אַתָּה דָּוִד, צָחַקְתִּי.
 
בּוֹא, אָמַר וּמָשַׁךְ אוֹתִי בֵּין זְרוֹעוֹתָיו. הִנֵּה,
אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמִּדְרוֹן הַזֶּה, זוֹ חֲזִיתוֹ שֶׁל הַמֻּצָּב.
אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לִכְבּשׁ כָּזֶה יַעַד מְבֻצָּר.
נִשַּׁקְתִּיו עַל לֶחְיוֹ. אַתָּה גִּבּוֹר. תִּשְׁמֹר עָלַי?
בֶּטַח, חִיֵּךְ וְהִגִּישׁ אֶל פִּי מַעֲדָן כָּתֹם, קִשּׁוּא חַם.
 
הִתְעוֹרַרְתִּי עִם טַעַם הַפִּירֶה נִמּוֹחַ בַּפֶּה.
כָּל הַיּוֹם תָּמַהְתִּי אִם זָכִיתִי לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ,
אוֹ שֶׁסְּתָם שָׁכַבְתִּי עִם חֹטֶר יִשַׁי.



י"ד בשבט התנש"א
Ilan Sheinfeld

Ilan Sheinfeld

(Israël, 1960)

Landen

Ontdek andere dichters en gedichten uit Israël

Gedichten Dichters

Talen

Ontdek andere dichters en gedichten in het Hebreeuws

Gedichten Dichters
Close

ליל מלחמה 10

 
מְפַקֵּד כְּסוּף־שֵׂעָר בָּא וְלָקַח אוֹתִי לְשֶׁטַח־אֵשׁ.
הִתְרַפַּקְתִּי עַל חָזֵהוּ הַשָּׂעִיר, הַחַם. דָּוִד,
לָחַשְׁתִּי. תָּמִיד פָּחַדְתִּי מִמְּךָ. אֲבָל עַכְשָׁו
אַתָּה הַיְּחִידִי שֶׁיֵּשׁ. לֹא קוֹרְאִים לִי דָּוִד,
הִסָּה אוֹתִי בְּחִיּוּכוֹ. אַתָּה לְגַמְרֵי מְבֻלְבָּל.
אֲנִי יְהוֹרָם. בִּשְׁבִילִי אַתָּה דָּוִד, צָחַקְתִּי.
 
בּוֹא, אָמַר וּמָשַׁךְ אוֹתִי בֵּין זְרוֹעוֹתָיו. הִנֵּה,
אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמִּדְרוֹן הַזֶּה, זוֹ חֲזִיתוֹ שֶׁל הַמֻּצָּב.
אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לִכְבּשׁ כָּזֶה יַעַד מְבֻצָּר.
נִשַּׁקְתִּיו עַל לֶחְיוֹ. אַתָּה גִּבּוֹר. תִּשְׁמֹר עָלַי?
בֶּטַח, חִיֵּךְ וְהִגִּישׁ אֶל פִּי מַעֲדָן כָּתֹם, קִשּׁוּא חַם.
 
הִתְעוֹרַרְתִּי עִם טַעַם הַפִּירֶה נִמּוֹחַ בַּפֶּה.
כָּל הַיּוֹם תָּמַהְתִּי אִם זָכִיתִי לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ,
אוֹ שֶׁסְּתָם שָׁכַבְתִּי עִם חֹטֶר יִשַׁי.



י"ד בשבט התנש"א

NIGHT OF WAR 10

 
A silver-haired commander came and took me to the firing zone.
I cuddled in his warm hairy chest. “David’”
I whispered, “I’ve always feared you. But now you’re
all there is.” “My name isn’t David,” he grinned back.
“To me you’re David,” I laughed.
 
“Come,” he said, and pulled me into his arms. “Here,
you see this slope, it is the front of the outpost.
No one can conquer so fortified a place.”
I kissed his cheeks. “You’re a hero. Will you watch over me?”
“Of course,” he smiled and fed me with an orange delicacy, warm squash.
 
I woke with the taste of puree melting in my mouth.
All day long I wondered if I been graced with the Messiah,
or had I just slept with an heir of Jesse.
Sponsors
Gemeente Rotterdam
Nederlands Letterenfonds
Stichting Van Beuningen Peterich-fonds
Prins Bernhard cultuurfonds
Lira fonds
Versopolis
J.E. Jurriaanse
Gefinancierd door de Europese Unie
Elise Mathilde Fonds
Stichting Verzameling van Wijngaarden-Boot
Veerhuis
VDM
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère