Gedicht
Yehuda Vizan
A BALLAD
A cockroach I killed with Wieseltier’s poemsmeaty and gleaming and slick
the blood of the roach got stuck to the spine
as cockroaches’ blood tends to stick
I sought to wipe off the blood of the roach
and picked up a worn old cloth
but the blood of a roach is tough as a roach
and so it refused to come off
So I asked of my mother some solvent
to spray on the spine of the book
the book’s heart firmly bound was blotted and browned
but the blood doubled down
in its efforts to stain.
So others I called to bear witness
to how much I wanted it gone
and we scrubbed until tired
with axes and pliers but
the blood of the roach just stayed put.
Then my comforting father
said not to let sorrow ensue:
A book’s but a bundle of paper, don’t bother,
son, make for yourself one anew.
© Translation: 2017, Michael Yaari
בלדה
בלדה
הָרַגְתִּי מַקָּק בְּשִׁירֵי וִיזֶלְטִיר
בַּשְׂרָנִי וְרָטֹב וּמַבְהִיק
וְדָם הַמַּקָּק דָּבַק בַּכְּרִיכָה
כִּי דָּם הַמַּקָּק הוּא דָּבִיק
אָמַרְתִּי לִמְחוֹת אֶת דָּם הַמַּקָּק
וְנָטַלְתִּי מַטְלִית מְמֹרֶטֶת
אַךְ דָּם הַמַּקָּק עִקֵּשׁ כְּמַקָּק
וְעַל כֵּן מֵאֵן הוּא לָרֶדֶת
אָז קָרָאתִי לְאִמִּי שֶׁתַּתִּיז
מֵסִיר שֻׁמָּנִים עַל הַסֵּפֶר
וְהַסֵּפֶר נֶחְרָךְ בְּלִבּוֹ הַמְּכֹרָךְ
אַךְ דָּם הַמַּקָּק יַסֵּף אֶת
גַּבּוֹ לְהַכְתִּים.
אָז זִמַּנְתִּי עֵדִים שֶׁיִרְאוּ
מַה חָפַצְתִּי הַסֶּר אֶת הַכֶּתֶם
וְקִרְצַפְנוּ בְּצַוְתָּא
עִם גַּרְזֶן וְעִם צְבָת אַךְ
דָּם הַמַּקָּק לֹא מָשׁ.
וְנִחֲמַנִי אֲבִי
לְבַל אֹמַר נוֹאַשׁ
"הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא סְמַרְטוּט שֶׁל נְיָר –בְּנִי,
עֲשֵׂה לְךָ סֵפֶר חָדָשׁ."
בַּשְׂרָנִי וְרָטֹב וּמַבְהִיק
וְדָם הַמַּקָּק דָּבַק בַּכְּרִיכָה
כִּי דָּם הַמַּקָּק הוּא דָּבִיק
אָמַרְתִּי לִמְחוֹת אֶת דָּם הַמַּקָּק
וְנָטַלְתִּי מַטְלִית מְמֹרֶטֶת
אַךְ דָּם הַמַּקָּק עִקֵּשׁ כְּמַקָּק
וְעַל כֵּן מֵאֵן הוּא לָרֶדֶת
אָז קָרָאתִי לְאִמִּי שֶׁתַּתִּיז
מֵסִיר שֻׁמָּנִים עַל הַסֵּפֶר
וְהַסֵּפֶר נֶחְרָךְ בְּלִבּוֹ הַמְּכֹרָךְ
אַךְ דָּם הַמַּקָּק יַסֵּף אֶת
גַּבּוֹ לְהַכְתִּים.
אָז זִמַּנְתִּי עֵדִים שֶׁיִרְאוּ
מַה חָפַצְתִּי הַסֶּר אֶת הַכֶּתֶם
וְקִרְצַפְנוּ בְּצַוְתָּא
עִם גַּרְזֶן וְעִם צְבָת אַךְ
דָּם הַמַּקָּק לֹא מָשׁ.
וְנִחֲמַנִי אֲבִי
לְבַל אֹמַר נוֹאַשׁ
"הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא סְמַרְטוּט שֶׁל נְיָר –בְּנִי,
עֲשֵׂה לְךָ סֵפֶר חָדָשׁ."
© 2016, Yehuda Vizan
From: Counter-regulations
Publisher: Poetry Place, Jerusalem
From: Counter-regulations
Publisher: Poetry Place, Jerusalem
Gedichten
Gedichten van Yehuda Vizan
Close
בלדה
הָרַגְתִּי מַקָּק בְּשִׁירֵי וִיזֶלְטִיר
בַּשְׂרָנִי וְרָטֹב וּמַבְהִיק
וְדָם הַמַּקָּק דָּבַק בַּכְּרִיכָה
כִּי דָּם הַמַּקָּק הוּא דָּבִיק
אָמַרְתִּי לִמְחוֹת אֶת דָּם הַמַּקָּק
וְנָטַלְתִּי מַטְלִית מְמֹרֶטֶת
אַךְ דָּם הַמַּקָּק עִקֵּשׁ כְּמַקָּק
וְעַל כֵּן מֵאֵן הוּא לָרֶדֶת
אָז קָרָאתִי לְאִמִּי שֶׁתַּתִּיז
מֵסִיר שֻׁמָּנִים עַל הַסֵּפֶר
וְהַסֵּפֶר נֶחְרָךְ בְּלִבּוֹ הַמְּכֹרָךְ
אַךְ דָּם הַמַּקָּק יַסֵּף אֶת
גַּבּוֹ לְהַכְתִּים.
אָז זִמַּנְתִּי עֵדִים שֶׁיִרְאוּ
מַה חָפַצְתִּי הַסֶּר אֶת הַכֶּתֶם
וְקִרְצַפְנוּ בְּצַוְתָּא
עִם גַּרְזֶן וְעִם צְבָת אַךְ
דָּם הַמַּקָּק לֹא מָשׁ.
וְנִחֲמַנִי אֲבִי
לְבַל אֹמַר נוֹאַשׁ
"הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא סְמַרְטוּט שֶׁל נְיָר –בְּנִי,
עֲשֵׂה לְךָ סֵפֶר חָדָשׁ."
בַּשְׂרָנִי וְרָטֹב וּמַבְהִיק
וְדָם הַמַּקָּק דָּבַק בַּכְּרִיכָה
כִּי דָּם הַמַּקָּק הוּא דָּבִיק
אָמַרְתִּי לִמְחוֹת אֶת דָּם הַמַּקָּק
וְנָטַלְתִּי מַטְלִית מְמֹרֶטֶת
אַךְ דָּם הַמַּקָּק עִקֵּשׁ כְּמַקָּק
וְעַל כֵּן מֵאֵן הוּא לָרֶדֶת
אָז קָרָאתִי לְאִמִּי שֶׁתַּתִּיז
מֵסִיר שֻׁמָּנִים עַל הַסֵּפֶר
וְהַסֵּפֶר נֶחְרָךְ בְּלִבּוֹ הַמְּכֹרָךְ
אַךְ דָּם הַמַּקָּק יַסֵּף אֶת
גַּבּוֹ לְהַכְתִּים.
אָז זִמַּנְתִּי עֵדִים שֶׁיִרְאוּ
מַה חָפַצְתִּי הַסֶּר אֶת הַכֶּתֶם
וְקִרְצַפְנוּ בְּצַוְתָּא
עִם גַּרְזֶן וְעִם צְבָת אַךְ
דָּם הַמַּקָּק לֹא מָשׁ.
וְנִחֲמַנִי אֲבִי
לְבַל אֹמַר נוֹאַשׁ
"הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא סְמַרְטוּט שֶׁל נְיָר –בְּנִי,
עֲשֵׂה לְךָ סֵפֶר חָדָשׁ."
From: Counter-regulations
A BALLAD
A cockroach I killed with Wieseltier’s poemsmeaty and gleaming and slick
the blood of the roach got stuck to the spine
as cockroaches’ blood tends to stick
I sought to wipe off the blood of the roach
and picked up a worn old cloth
but the blood of a roach is tough as a roach
and so it refused to come off
So I asked of my mother some solvent
to spray on the spine of the book
the book’s heart firmly bound was blotted and browned
but the blood doubled down
in its efforts to stain.
So others I called to bear witness
to how much I wanted it gone
and we scrubbed until tired
with axes and pliers but
the blood of the roach just stayed put.
Then my comforting father
said not to let sorrow ensue:
A book’s but a bundle of paper, don’t bother,
son, make for yourself one anew.
© 2017, Michael Yaari
Sponsors
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère