הַמַּאֲמָץ לִחְיוֹת חַיִּים נוֹרְמָלִיִּים גָּדוֹל מִן הַחַיִּים עַצְמָם,
הַמַּלְבּוּשִׁים הַמְכַסִּים אֶת הַגּוּף וְהַפִּתְגָּמִים שֶׁנֶּאֱמָרִים כְּדֵי לְחַנֵּך אֶת הַיְלָדִים,
הַמַּאֲכָלִים שֶׁמְּבֻשָׁלִים כְּדֵי לְרַצּוֹת אֶת הַבַּעַל וְדַפֵּי הָעִתּוֹן הַפְּזוּרִים,
גּוֹרָל סֶקְסְמַנְיָאקִי שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר מְרַצֵּד עַל הַמִּרְקָע
וְאַתְּ מְכַבָּה, לֹא רוֹצָה שֶׁהַיֶּלֶד יֵדַע, שֶׁהַיַּלְדָּה תִּזְדַּהֶה
רַק פִּרְקֵי תְּהִלִּים בַּבֹּקֶר וּמַיִם אֶבְיוֹנִים נִשְׁטָפִים אֶל הַכִּיּוֹר
כַּעַךְ נֶאֱכָל בְּפֶה נָמוֹג, יָד מָעֲבֶרֶת עַל הַמֵּצַח
כְּדֵי לְהַטּוֹת אֶת הַסֶּבֶל לְכִוּוּן אַחֵר.
 
הַחַיִּים הַזְּעֵיר-בֻּרְגָּנִיִּים מַתִּישִׁים אוֹתָנוּ,
אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה עָיֵף וַאֲנִי עַצְבָּנִית מִבּוּז וּתְשׁוּקָה
עִתּוֹנֵי הַיּוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ כְּתוּבִים בָּהֶם וְעִתּוֹנֵי מָחָר שֶׁיַּסְפִּידוּ אוֹתָנוּ
הַסְּפָרִים שֶׁקָּרָאנוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּתְהוֹמוֹת הַבְּכִי בַּגָּרוֹן
וְהַמִּקְלַחַת שֶׁהִיא הָעֵדוּת הַיְחִידָה לְכָךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת אֱנוֹשִׁיִּים,
 
אָז נוֹשְׁרוֹת שַׂעֲרוֹתֵינוּ וְסוֹתְמוֹת אֶת הַבִּיּוּב
וּמִתְגַּלָּה הַזִּקְנָה שֶׁעֲתִידָהּ לָבוֹא בְּמַגָּע הָרַגְלַיִם הַחוֹשֵׁשׁ,
כָּל הָעַקְשָׁנוּת הַיְּתֵרָה הִיא מַסְוֶה לַתְּבוּסְתָנוּת שֶׁלָּנוּ,
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וַעַצְמוֹת הַלְּחָיַיִם הַגְּבוֹהוֹת שֶׁלּוֹ,
תְּאוּנַת הָעֲבוֹדָה שֶׁמָּנְעָה מִמֶּנִּי לַעֲבֹד וּתְשׁוּקָתִי לַחַיִּים –
כַּמָּה מִלִּים נְטוּיוֹת אַרְצָה כְּבִכְתָב-יָד רוֹעֵד,

אִלּוּ הָיָה רַק מַשֶּׁהוּ לִי וּלְגוּפִי!