MICROFILM

Everything’s miniature, like microfilm.
And at the hour of need – enlarged.
It could have worked for us too.

The world is filled with creatures which are too large
and not always useful and not always necessary.
What’s so bad about miniaturizing people and their belongings
and enlarging them at the hour of our need.

Keep them in mind big, taking up space.
Keep them in mind jumping toward the basket.
Keep them in mind, their equipment and objects.
But keep them in mind small, until the proper time.

We haven’t got the mental power
to shrink and at the same time believe
that we’ll grow at the hour of need.
We’re afraid we won’t return from the journey
toward miniaturization.
We want to maintain our territoriality
to use and as a special option.

And so there’s no mini-future for humankind,
no micro-future for humankind, which doubts.
People don’t have the rare prowess
to contract and attack when the time comes.

מיקרופילמים

מיקרופילמים

הַכֹּל מֻזְעָר, הַכֹּל מִיקְרוֹפִילְמִי.
בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ – מַגְדִּילִים.
הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת יָעִיל בִּשְׁבִיל עַצְמֵנוּ.

עוֹלָם מָלֵא יְצוּרִים גְּדוֹלִים מִדַּי
וְלֹא תָּמִיד יְעִילִים וְלֹא תָּמִיד דְּרוּשִׁים.
מָה רַע הָיָה לְזַעֵר אֲנָשִׁים וַחֲפָצִים
וּלְהַגְדִּיל אוֹתָם בִּשְׁעַת-הַצֹּרֶךְ בִּשְׁבִילֵנוּ.

זְכוֹר אוֹתָם גְּדוֹלִים, תּוֹפְסֵי מָקוֹם.
זְכוֹר אוֹתָם קוֹפְצִים אֶל תּוֹךְ הַסַּל.
זְכוֹר אוֹתָם, אֶת צִיּוּדָם, אֶת חֲפָצֵיהֶם.
אֲבָל זְכוֹר אוֹתָם קְטַנִּים, עַד שְׁעַת-הַכֹּשֶׁר.

אֵין לָנוּ הַכֹּחַ הַנַּפְשִׁי
לִקְטֹן בְּבַת-אַחַת וּלְהַאֲמִין,
שֶׁנִּגְדַּל בְּבַת-אַחַת לִשְׁעַת-הַצֹּרֶךְ.
אֲנַחְנוּ חוֹשְׁשִׁים מִן הַמַּסָּע
אֶל הַזִּעוּר שֶׁלֹּא יַחֲזֹר יוֹתֵר.
רוֹצִים לִשְׁמֹר עַל טֶרִיטוֹרִיאָלִיוּת
גַּם לְיִשּׂוּם וְגַם לְאוֹפְּצְיָה יִחוּדִית.

לָכֵן אֵין לָאָדָם עָתִיד זָעִיר,
אֵין לָאָדָם מִיקְרוֹ-עָתִיד, הוּא סַפְקָנִי.
אֵין לָאָדָם הַכֹּשֶׁר הַנָּדִיר
לְהִזְדַּעֵר וּלְהִסְתַּעֵר בְּבוֹא-הָעֵת.